כולנו צריכים פרנסה. מה זה צריכים, חייבים. אם היא לא מגיעה אלינו, אנחנו נעשה הכול כדי להגיע אליה.

במקרים רבים היא עשויה גם לקבוע עבורנו את מקום המגורים. יש את מי שמעפולה עבר דווקא לבאר שבע בגלל המשרה החדשה ואת החיפאית שמחפשת דירה באזור תל אביב. וגם את אלו שהפרנסה שאותה הם חיפשו הרחיקה אותם עד פילדלפיה, ברלין או מלבורן.

סך הכול זה הגיוני, הרי אי אפשר לחיות בלי פרנסה.

אבל למה, למען השם, הפרנסה שלנו, לא נמצאת תמיד כאן, לידנו, מתי ואיפה שאנחנו צריכים אותה? אם היא כה חיונית עבורנו, מדוע המנהל של העולם הניח אותה כל כך רחוק?

התשובה היא שאנחנו צריכים גם פרנסה רוחנית. כי אמנם בלי פרנסה אי אפשר לחיות, אבל בלי ה"פרנסה" הרוחנית אין סיבה אמתית לחיים.

מהי פרנסה רוחנית, אתם שואלים? זו השליחות שבשבילה באנו לעולם. ואם הפרנסה לוקחת אתכם למקום מסוים, זה חלק מהשליחות שקיבלתם. מחכה לכם שם משימה שאף אחד אחר לא יוכל לבצע. לא מי שבא לפניכם ולא מי שיבוא אחריכם.

זה יכול להיות מקום פיזי שמחכה כבר שנים שתבואו ללמוד בו תורה. אולי זו פיסת אדמה שרוצה כבר שיקיימו עליה מצווה. אולי אלו יהודים שמחכים, בלי לדעת, שמישהו יחשוף אותם לעושר והעוצמה של המסורת שלנו.

כנראה בשביל שלא נשכח את ה"פרנסה" הזו, הניחו לידה גם את הפרנסה הגשמית שלנו.

שבת שלום,

הרב שמואל רסקין