ב"ה,
קוראים וקוראות יקרים,
שמעתי בחיי אלפי שירים, מכל מיני סגנונות. הרבה מהם מרגשים. אבל אף אחד מהם לא מרגש אותי כל כך כמו שיר אחד פשוט. שיר ישן באידיש, שאבא שלי היה שר לי. השיר מספר על יהודי במלחמת העולם שהבן שלו נלקח לחזית, והוא בוכה לקדוש ברוך הוא, האבא שבשמים, על הצרות של כל עם ישראל, הילדים שלו.
למה השיר הזה מציף אותי ברגשות כמו שאף יצירה לא מצליחה? כי הוא כמוסת זיכרון. כי הוא מחבר אותי לנוף הילדות שלי, למקום שממנו באתי ואליו אני שייך.
תחשבו על יוסף הצדיק. הוא נקרע מהמשפחה, מהאבא שאהב אותו כל כך, בגיל 'לפני צבא', בסך הכול בן שבע עשרה. הוא עובר כל כך הרבה גלגולים וחוויות לא פשוטות, והוא רק נער יתום ובודד בעולם.
עשרים ושתיים שנה! עשרים ושתיים שנה שהוא לא ראה את המשפחה, שהוא לא שמע עברית, שלא היו לידו פנים מוכרות.
עכשיו הוא על גג העולם, המשנה לשליט של המעצמה הגדולה. הוא יכול היה לשכוח מהכול, למחוק את העבר, ולהתחיל חיים חדשים. אבל ברגע האמת הוא בוחר לחזור לחיים ההם, להמשיך מהנקודה שבה הוא עצר לפני כל כך הרבה שנים.
מה החזיק אותו כל הזמן הזה? מה גרם לו להמשיך להרגיש 'חלק' ולא להתנתק? – התשובה היא הזיכרונות. הוא לא הפסיק להתגעגע, הוא שימר את הזיכרון של הבית הישן. את התורה שהוא למד עם אבא, את השירים של בית אבא, את השפה שמלאה באמונה באלוקים.
כך גם הוא הצליח לחבר אפילו את הדור הבא שלו לעם ישראל. שני הילדים שלו החזיקו בתעודת זהות מצרית ולא ביקרו מעולם בישראל ואף פעם לא ראו את סבא יעקב, אבל הם התקבלו למשפחה היהודית בצורה הכי טבעית.
למה? כי הוא לא קרא להם אַמֶנְחוֹתֶּפּ או חַתְּשֶׁפְּתּוּס. הוא קרא להם מנשה ואפרים, הוא לא נתן לעצמו לשכוח ש"נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי" ו"הִפְרַנִי אֱלֹקִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי", שהבית האמתי שלו נמצא בארץ ישראל.
לכן, כשיעקב שואל את יוסף "מי אלה?", יוסף עונה לו, בפשטות: "בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹקִים".
עכשיו יעקב יודע שהכול יהיה בסדר. הוא מבקש לקרב אותם אליו ומברך אותם. הוא יודע ש'הם משלנו'.
חשוב לדאוג לילדים לאוכל, בגדים ואהבה. אבל לא פחות חשוב לתת להם את הזיכרונות, את התחושה שהם חלק, שהם שייכים.
שבת שלום!
שלום בלוי
אגב, מי שמעוניין לקבל את המילים של השיר והלחן, מוזמן לפנות אלינו במערכת התגובות.
המילים של השיר
בעקבות עשרות תגובות של גולשים שרצו מאד לקבל את השיר, אני מצרף כאן את המילים של השיר המקורי ביידיש, לצד השיר מתורגם לעברית חופשית (את הלחן של השיר המקורי לא הצלחתי למצוא, אשמח אם מישהו מהקוראים יאתר עבורנו גרסה מוקלטת וישלח לנו).
השיר ביידיש:
אין א ווינקעלע שטייט
א איד און וויינט,
ווייל זיין קינד
אין מלחמה גייט.
און די טרערן ווי וואסער גיסן.
ער שטייט און ער וויינט,
צו זיין טאטע אין הימל:
טאטע, טאטע,
מיר האבן שוין גענוג געהאט.
התרגום לעברית:
עומד יהודי בפינה ובוכה,
כי ילדו נלקח למלחמה.
הדמעות נשפכות כמים.
הוא עומד ובוכה,
לאביו שבשמים:
אבא, אבא,
כבר עברנו מספיק.
