קוראים וקוראות יקרים,
היה זה לילה חורפי בברוקלין לפני 67 שנה. חסידי חב"ד ציינו ב'התוועדות' את יום השנה להסתלקות האדמו"ר השישי, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן זצ"ל. במשך שנה ארוכה הם הפצירו בחתנו, רבי מנחם מענדל, לקבל על עצמו את עול הנהגת החסידות – אבל הוא סירב. אבל באותו הלילה, הרבי נעתר.
באותו לילה של יו"ד שבט תשי"א אמר הרבי את הדברים הבאים (מופיעים כאן בעיבוד חופשי):
"כאן באמריקה אוהבים לשמוע כרוז, הצהרה, דבר חידוש – ומה טוב דבר המבהיל את הרעיון. אינני יודע אם יש צורך בזה אבל המדרש אומר שכאשר באים למקום, יש לנהוג לפי מנהג המקום. ובכן, הנה ההצהרה:
"שלושת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, הן דבר אחד. אי אפשר לחלק ביניהן! ... כשישנה אהבת השם אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, הרי זה סימן שחסר גם בעבודת השם. לעומת זאת, כשישנה אהבת ישראל, הרי סוף סוף מגיעים גם לאהבת התורה ולאהבת השם".
היום, כשאנו מציינים את יום יו"ד שבט, הבה נזכור ליישם זאת בחיינו. כי יש בנו שלוש אהבות, ואסור לנו להפריד ביניהן.
שבת שלום!
הרב מנדי קמינקר
