שמחת תורה - בראשית
ב"ה
גולשים יקרים,
יש מגע של אהבה, ויש חיבוק. חיבוק הוא לא סתם נגיעה. כשאנו מחבקים מישהו, אנו עוטפים את כל-כולו באהבה – מקדימה, מאחור; חיבוק אומר שאנו מעוניינים בקירבה מושלמת.
חג הסוכות, כך נאמר, הוא כמו החיבוק שבורא העולם מעניק לעם ישראל. כל מצווה אחרת עוטפת רק חלק מאיתנו: את התפילין מניחים על הזרוע ועל הראש, את נרות השבת מדליקים עם כפות הידיים. אך כאשר אנחנו נכנסים לסוכה, כל-כולנו נמצאים בתוך המצווה המיוחדת שהעניק לנו בורא העולם. זהו החיבוק שלו.
ובעוד זמן קצר נחגוג את חג שמחת תורה. נלך לבית הכנסת, נשתתף בשמחת ההקפות ונעניק לספר התורה חיבוק. זהו החיבוק שכביכול אנו מעניקים לבורא העולם בכבודו ובעצמו.
הוא מקרב אותנו אליו. אנו מחפשים בקירבתו. מי יתן כי בשנה הקרובה נזכה לקירבה אמיתית, "קירבת אלוקים – לי טוב" בכל המובנים.
חג שמח וקריאה מהנה,
הרב מנדי קמינקר
בליל שמחת תורה וביומו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, רוקדים עמם ומקיפים את בימת הקריאה שבע פעמים
בסוף פרשת וזאת הברכה מופיעים שמונה פסוקים המתארים את פטירתו של משה רבינו. אך אם את כל חמשת חומשי התורה כתב משה רבינו בעצמו, כיצד הוא כתב את סיפור פטירתו שלו?
בטרם מותו, מברך משה את בני ישראל. לפני הברכה הוא אומר דברי שבח לבורא העולם על שנתן לבניו את התורה במעמד רווי הוד על הר סיני
הפרשה הראשונה בתורה גדושה באירועים: עולם שלם נברא בשישה ימים, אדם וחוה חוטאים בחטא עץ הדעת, והעולם מתפתח בקצב מסתחרר. הנה סיכום קצר ויפה של פרשת בראשית
אנשים אחרים אוהבים נייר – כסף, מניות, ניירות ערך וכיוצא באלה – אך אין הם מפתחים יחסים אנושיים אמתיים. המשפחה לא קיימת מבחינתם
בזמן שבית המקדש היה קיים, טקס שאיבת המים היה אחד מהאירועים השמחים ביותר, מפשטותם של המים ניתן להפיק כמה לקחים עבורנו.
ביום השביעי והאחרון של חג הסוכות מופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך."
פעם נסע חסיד לאחד מאדמור"י חב"ד. הוא סיפר לרבי כי אביו שנפטר הופיע בחלומו ומסר לו הודעה מפחידה: אחד מילדיו עומד למות בשנה הקרובה, חלילה
ושוחד לא תקח, כי השוחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים.
