ב"ה

גולשים יקרים,

אתם מכירים אנשים שאוגרים ואוגרים ערימות של חפצים חסרי ערך, עד שהבית שלהם נראה כמו מחסן? בשבוע האחרון הבעיה הזו קיבלה הכרה רשמית כהפרעת אישיות על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני (או משהו דומה).

וזה גרם לי לחשוב על סוג אחר של אגירה.

יש אנשים המסתובבים כשהם אוגרים בתוך ליבם מטען גדוש של רגשות שליליים. הם זוכרים מתי מישהו אמר להם מילה לא טובה, מישהי פגעה בהם, מתי בן/בת הזוג אמר מילה לא במקום. הם אוגרים ואוגרים והלב מתמלא ברגשות שליליים עד שכמעט אי-אפשר להכניס אף רגש חיובי בפנים.

אם אתם קוראים זאת ומזדהים עם התיאור, הגיע הזמן לעשות משהו בנושא. ללמוד להתפטר מהרגשות השליליים, לדעת לומר שמה שהיה – היה, ולהמשיך קדימה.

פתגם חסידי אומר: "מחר צריך להיות יותר טוב מהאתמול", אך כדי לעשות מחר טוב יותר, אנו צריכים לוודא שהאתמול לא שב וגורר אותנו אחורנית.

המשך שבוע נעים וקריאה מהנה,

הרב מנדי קמינקר