פרק לב

1אַֽחֲרֵ֨י הַדְּבָרִ֚ים וְהָֽאֱמֶת֙ הָאֵ֔לֶּה בָּ֖א סַנְחֵרִ֣יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֑וּר וַיָּבֹ֣א בִֽיהוּדָ֗ה וַיִּ֙חַן֙ עַל־הֶֽעָרִ֣ים הַבְּצֻר֔וֹת וַיֹּ֖אמֶר לְבִקְעָ֥ם אֵלָֽיו:

אחרי הדברים והאמת האלה וגו'. ויאמר לבקעם כמו לבקעם כמו (עמוס ב') על מכרם בכסף כמו מכרם וסמוך ליה (שם) על בקעם הרות הגלעד ופתרונו ודוגמא (ישעיה ז') ונבקיענה, ויבקע עצי העולה (בראשי' כה):

2וַיַּרְא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּי־בָ֖א סַנְחֵרִ֑יב וּפָנָ֕יו לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־יְרֽוּשָׁלִָֽם:

3וַיִּוָּעַ֗ץ עִם־שָׂרָיו֙ וְגִבֹּרָ֔יו לִסְתּוֹם֙ אֶת־מֵימֵ֣י הָֽעֲיָנ֔וֹת אֲשֶׁ֖ר מִח֣וּץ לָעִ֑יר וַיַּֽעְזְרֻֽהוּ:

4וַיִּקָּֽבְצ֣וּ עַם־רָ֔ב וַיִּסְתְּמוּ֙ אֶת־כָּל־הַמַּעְיָנ֔וֹת וְאֶת־הַנַּ֛חַל הַשּׁוֹטֵ֥ף בְּתֽוֹךְ־הָאָ֖רֶץ לֵאמֹ֑ר לָ֚מָּה יָב֙וֹאוּ֙ מַלְכֵ֣י אַשּׁ֔וּר וּמָֽצְא֖וּ מַ֥יִם רַבִּֽים:

5וַיִּתְחַזַּ֡ק וַיִּבֶן֩ אֶת־כָּל־הַֽחוֹמָ֨ה הַפְּרוּצָ֜ה וַיַּ֣עַל עַל־הַמִּגְדָּל֗וֹת וְלַח֙וּצָה֙ הַֽחוֹמָ֣ה אַחֶ֔רֶת וַיְחַזֵּ֥ק אֶת־הַמִּלּ֖וֹא עִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּ֥עַשׂ שֶׁ֛לַח לָרֹ֖ב וּמָֽגִנִּֽים:

ויחזק את המלוא. דוגמא (שמואל ב' ה') ויבן את המלוא:

ויעש שלח לרוב. כלי זיין דוגמת ואיש שלחו בידו (ד"ה ב' כ"ג פ"י כצ"ל יוש"ה) איש שלחו המים (נחמיה ד׳:י״ז):

6וַיִּתֵּ֛ן שָׂרֵ֥י מִלְחָמ֖וֹת עַל־הָעָ֑ם וַיִּקְבְּצֵ֣ם אֵלָ֗יו אֶל־רְחוֹב֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיְדַבֵּ֥ר עַל־לְבָבָ֖ם לֵאמֹֽר:

7חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֣וּ וְאַל־תֵּחַ֗תּוּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וּמִלִּפְנֵ֖י כָּל־הֶֽהָמ֣וֹן אֲשֶׁר־עִמּ֑וֹ כִּֽי־עִמָּ֥נוּ רַ֖ב מֵֽעִמּֽוֹ:

8עִמּוֹ֙ זְר֣וֹעַ בָּשָׂ֔ר וְעִמָּ֜נוּ יְהֹוָ֚ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ לְעָזְרֵ֔נוּ וּלְהִלָּחֵ֖ם מִלְחֲמֹתֵ֑נוּ וַיִּסָּֽמְכ֣וּ הָעָ֔ם עַל־דִּבְרֵ֖י יְחִזְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָֽה:

9אַ֣חַר זֶ֗ה שָׁ֠לַח סַנְחֵרִ֨יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֚וּר עֲבָדָיו֙ יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה וְהוּא֙ עַל־לָכִ֔ישׁ וְכָל־מֶמְשַׁלְתּ֖וֹ עִמּ֑וֹ עַל־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה וְעַל־כָּל־יְהוּדָ֛ה אֲשֶׁ֥ר בִּירֽוּשָׁלַ֖םִ לֵאמֹֽר:

10כֹּ֣ה אָמַ֔ר סַנְחֵרִ֖יב מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר עַל־מָה֙ אַתֶּ֣ם בֹּֽטְחִ֔ים וְיֹֽשְׁבִ֥ים בְּמָצ֖וֹר בִּירֽוּשָׁלִָֽם:

על מה אתם בוטחים. לפי שכתוב (במלכים ב' י"א) בה' אלהי ישראל בטח וגם כתיב שם וימרד במלך אשור לכן אמר על מה אתם בוטחים שמרדת בי:

ויושבים במצור בירושלים. כדכתיב (כאן) למות ברעב ובצמא:

11הֲלֹ֚א יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מַסִּ֣ית אֶתְכֶ֔ם לָתֵ֣ת אֶתְכֶ֔ם לָמ֛וּת בְּרָעָ֥ב וּבְצָמָ֖א לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ יַצִּילֵ֕נוּ מִכַּ֖ף מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר:

12הֲלֹא־הוּא֙ יְחִזְקִיָּ֔הוּ הֵסִ֥יר אֶת־בָּֽמוֹתָ֖יו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָ֑יו וַיֹּ֨אמֶר לִֽיהוּדָ֚ה וְלִירֽוּשָׁלִַ֙ם֙ לֵאמֹ֔ר לִפְנֵ֨י מִזְבֵּ֧חַ אֶחָ֛ד תִּֽשְׁתַּֽחֲו֖וּ וְעָלָ֥יו תַּקְטִֽירוּ:

הלא הוא יחזקיהו. הבוטח באלהיו הלא הוא פשע ואפילו אם היה יכולת לעזור לו לא יהיה עוזרו כי חטא לו שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו:

ויאמר ליהודה ולירושלים לפני מזבח אחד תשתחוו. ולא מוטב שיתחוה יהודה לפני מזבח אחד וירושלים לפני אחד או שנים ויותר ומה מועיל אחד לעם רב כזה שהיו סבורים שכל אותן במות שהסיר כדלעיל (ל"ח) ויגדע את האשרה וגו' שהיו בנוים לשם אלהי ישראל:

13הֲלֹ֣א תֵֽדְע֗וּ מֶ֚ה עָשִׂ֙יתִי֙ אֲנִ֣י וַֽאֲבוֹתַ֔י לְכֹ֖ל עַמֵּ֣י הָֽאֲרָצ֑וֹת הֲיָכ֣וֹל יָֽכְל֗וּ אֱלֹהֵי֙ גּוֹיֵ֣י הָֽאֲרָצ֔וֹת לְהַצִּ֥יל אֶת־אַרְצָ֖ם מִיָּדִֽי:

14מִ֠י בְּֽכָל־אֱלֹהֵ֞י הַגּוֹיִ֚ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֶֽחֱרִ֣ימוּ אֲבוֹתַ֔י אֲשֶׁ֣ר יָכ֔וֹל לְהַצִּ֥יל אֶת־עַמּ֖וֹ מִיָּדִ֑י כִּ֚י יוּכַל֙ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי:

החרימו אבותי. פול מלך אשור ותגלת פלאסר:

15וְעַתָּ֡ה אַל־יַשִּׁיא֩ אֶתְכֶ֨ם חִזְקִיָּ֜הוּ וְאַל־יַסִּ֨ית אֶתְכֶ֣ם כָּזֹאת֘ וְאַל־תַּֽאֲמִ֣ינוּ לוֹ֒ כִּי־לֹ֣א יוּכַ֗ל כָּל־אֱל֙וֹהַּ֙ כָּל־גּ֣וֹי וּמַמְלָכָ֔ה לְהַצִּ֥יל עַמּ֛וֹ מִיָּדִ֖י וּמִיַּ֣ד אֲבוֹתָ֑י אַף כִּ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם לֹֽא־יַצִּ֥ילוּ אֶתְכֶ֖ם מִיָּדִֽי:

16וְעוֹד֙ דִּבְּר֣וּ עֲבָדָ֔יו עַל־יְהֹוָ֖ה הָֽאֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל יְחִזְקִיָּ֥הוּ עַבְדּֽוֹ:

17וּסְפָרִ֣ים כָּתַ֔ב לְחָרֵ֕ף לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֵאמֹ֨ר עָלָ֜יו לֵאמֹ֗ר כֵּֽאלֹהֵ֞י גּוֹיֵ֚י הָֽאֲרָצוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־הִצִּ֚ילוּ עַמָּם֙ מִיָּדִ֔י כֵּ֣ן לֹֽא־יַצִּ֞יל אֱלֹהֵ֧י יְחִזְקִיָּ֛הוּ עַמּ֖וֹ מִיָּדִֽי:

וספרים כתב לחרף לה' אלהי. ובמלכי' (ב' י"ט) ובישעיה (ל"ז) כתיב ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית ה' ויפרשהו חזקיהו לפני ה':

18וַיִּקְרְא֨וּ בְקֽוֹל־גָּד֜וֹל יְהוּדִ֗ית עַל־עַ֚ם יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַֽחוֹמָ֔ה לְיָֽרְאָ֖ם וּלְבַֽהֲלָ֑ם לְמַ֖עַן יִלְכְּד֥וּ אֶת־הָעִֽיר:

בקול גדול יהודית וגו'. ליראם ולבהלם כאן סתם הענין ובמלכים מפורש היטב מה אמר להם וגם בישעיה:

19וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־אֱלֹהֵ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם כְּעַ֗ל אֱלֹהֵי֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ מַֽעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י הָֽאָדָֽם:

וידברו אל אלהי ירושלים. מי שכתב ספר זה הוא קובל על נבל זה סנחריב שחירף אלהים חיים:

כעל אלהי עמי הארץ. שהם מעשה ידי אדם ודמו את אלהי יוצרנו יוצר הכל לאלהי העמים שהם מעשה ידיהם כמו שאמר לעיל מי בכל אלהי וגו' כי לא יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי:

20וַיִּתְפַּלֵּ֞ל יְחִזְקִיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וִֽישַׁעְיָ֧הוּ בֶן־אָמ֛וֹץ הַנָּבִ֖יא עַל־זֹ֑את וַֽיִּזְעֲק֖וּ הַשָּׁמָֽיִם:

ויתפלל יחזקיהו. במלכים ובישעיה מפורשת התפילה:

21וַיִּשְׁלַ֚ח יְהֹוָה֙ מַלְאָ֔ךְ וַיַּכְחֵ֞ד כָּל־גִּבּ֥וֹר חַ֙יִל֙ וְנָגִ֣יד וְשָׂ֔ר בְּמַֽחֲנֵ֖ה מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיָּשָׁב֩ בְּבֹ֨שֶׁת פָּנִ֜ים לְאַרְצ֗וֹ וַיָּבֹא֙ בֵּ֣ית אֱלֹהָ֔יו וּמִֽיצִיאֵ֣י (כתיב וּמִֽיצִיאֵ֣ו) מֵעָ֔יו שָׁ֖ם הִפִּילֻ֥הוּ בֶחָֽרֶב:

ומיציאי מעיו. כדכתיב (שם) ובניו הכוהו בחרב:

22וַיּוֹשַׁע֩ יְהֹוָ֨ה אֶת־יְחִזְקִיָּ֜הוּ וְאֵ֣ת| יֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֗ם מִיַּ֛ד סַנְחֵרִ֥יב מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֖וּר וּמִיַּד־כֹּ֑ל וַיְנַֽהֲלֵ֖ם מִסָּבִֽיב:

23וְ֠רַבִּים מְבִיאִ֨ים מִנְחָ֚ה לַֽיהֹוָה֙ לִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וּמִ֨גְדָּנ֔וֹת לִֽיחִזְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּנַּשֵּׂ֛א לְעֵינֵ֥י כָל־הַגּוֹיִ֖ם מֵֽאַֽחֲרֵי־כֵֽן:

24בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה יְחִזְקִיָּ֖הוּ עַד־לָמ֑וּת וַיִּתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ וּמוֹפֵ֖ת נָ֥תַן לֽוֹ:

ויתפלל אל ה'. כדמפורש במלכים:

ויאמר לו. מה האות:

ומופת נתן לו. וזה לך האות הכל מפורש שם:

25וְלֹֽא־כִגְמ֚וּל עָלָיו֙ הֵשִׁ֣יב יְחִזְקִיָּ֔הוּ כִּ֥י גָבַ֖הּ לִבּ֑וֹ וַיְהִ֚י עָלָיו֙ קֶ֔צֶף וְעַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלִָֽם:

ולא כגמול עליו השיב. לא כמו שגמל הקב"ה על יחזקיהו שרפאוהו השיב לו יחזקיהו:

כי גבה לבו. שהראה את כל בית נכותו וגו' עד ובכל ממשלתו:

26וַיִּכָּנַ֚ע יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ בְּגֹ֣בַהּ לִבּ֔וֹ ה֖וּא וְיֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְלֹא־בָ֚א עֲלֵיהֶם֙ קֶ֣צֶף יְהֹוָ֔ה בִּימֵ֖י יְחִזְקִיָּֽהוּ:

ויכנע יחזקיהו בגובה לבו. כדכתיב שם ויאמר חזקיה אל ישעיה טוב וגומר וכשנכנע לא בא עליהם הקצף בימיו:

27וַיְהִ֧י לִֽיחִזְקִיָּ֛הוּ עֹ֥שֶׁר וְכָב֖וֹד הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד וְאֽוֹצָר֣וֹת עָֽשָׂה־ל֠וֹ לְכֶ֨סֶף וּלְזָהָ֜ב וּלְאֶ֣בֶן יְקָרָ֗ה וְלִבְשָׂמִים֙ וּלְמָ֣גִנִּ֔ים וּלְכֹ֖ל כְּלֵ֥י חֶמְדָּֽה:

ולכל כלי חמדה. עשה מיני אוצרות:

28וּמִ֨סְכְּנ֔וֹת לִתְבוּאַ֥ת דָּגָ֖ן וְתִיר֣וֹשׁ וְיִצְהָ֑ר וְאֻֽרָו‍ֹת֙ לְכָל־בְּהֵמָ֣ה וּבְהֵמָ֔ה וַֽעֲדָרִ֖ים לַֽאֲוֵרֽוֹת:

ומסכנות לתבואת. על אוצרות התבואה נופל לומר מסכנות בכל מקום כמו (שמות א) ערי מסכנות לפרעה וכן לעיל (ב ח) ויבן תדמר במדבר ואת כל ערי מסכנות אשר בנה בחמת ועל כרחך לצורך תבואה שבמדבר לא היה לו לאצור זהב וכסף:

29וְעָרִים֙ עָ֣שָׂה ל֔וֹ וּמִקְנֵה־צֹ֥אן וּבָקָ֖ר לָרֹ֑ב כִּ֚י נָֽתַן־לוֹ֙ אֱלֹהִ֔ים רְכ֖וּשׁ רַ֥ב מְאֹֽד:

30וְה֣וּא יְחִזְקִיָּ֗הוּ סָתַם֙ אֶת־מוֹצָ֞א מֵימֵ֚י גִיחוֹן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן וַֽיַּישְּׁרֵ֥ם לְמַֽטָּה־מַּעְרָ֖בָה לְעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיַּצְלַ֥ח יְחִזְקִיָּ֖הוּ בְּכָל־מַֽעֲשֵֽׂהוּ:

ויישרם למטה מערבה. הנהיגם דרך ישר למטה מערבה לעיר דוד:

31וְכֵ֞ן בִּמְלִיצֵ֣י| שָׂרֵ֣י בָבֶ֗ל הַֽמְשַׁלְּחִ֚ים עָלָיו֙ לִדְרֹ֔שׁ הַמּוֹפֵת֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה בָאָ֔רֶץ עֲזָב֖וֹ הָֽאֱלֹהִ֑ים לְנַ֨סּוֹת֔וֹ לָדַ֖עַת כָּל־בִּלְבָבֽוֹ:

וכן במליצי. שלוחי דוגמא (ראשית מ"ב) כי המליץ בינותם על שם שהשליח מליץ בין השולח למשתלח ונופל על פסוק שאמר ויצלח יחזקיהו בכל מעשיו ואחר כל הטוב הזה שהצליחו הקב"ה עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו ביד מליצי שרי בבל המשלחים אליו:

לדרוש המופת אשר היה בארץ. לא עמד בנסיון והראה להם את כל בית נכותו ומסיפיה לרישיה נדרש:

32וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְחִזְקִיָּ֖הוּ וַֽחֲסָדָ֑יו הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים בַּֽחֲז֞וֹן יְשַׁעְיָ֚הוּ בֶן־אָמוֹץ֙ הַנָּבִ֔יא עַל־סֵ֥פֶר מַלְכֵֽי־יְהוּדָ֖ה וְיִשְׂרָאֵֽל:

33וַיִּשְׁכַּ֨ב יְחִזְקִיָּ֜הוּ עִם־אֲבֹתָ֗יו וַיִּקְבְּרֻהוּ֘ בְּֽמַֽעֲלֵה֘ קִבְרֵ֣י בְנֵֽי־דָוִיד֒ וְכָבוֹד֙ עָֽשׂוּ־ל֣וֹ בְמוֹת֔וֹ כָּל־יְהוּדָ֖ה וְיֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וַיִּמְלֹ֛ךְ מְנַשֶּׁ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו:

במעלה. במיטב כמפורש בסוף פרק קמא דבבא קמא: