| 1וּכְהִתְפַּלֵּ֚ל עֶזְרָא֙ וּכְהִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֚ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה: |
| בכה.
כמו בכי:
|
| 2וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֚י עֵילָם֙ (כתיב עֵולָם֙) וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵֽאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵֽעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֶשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת: |
| ונושב.
והושבנום:
|
| יש מקוה.
יש תקוה לישראל על כך שהם יכולים להוציא נשיהם העכו"ם והנולד מהם ולהוציא כל הבנים הנולדים מן הנשים העכו"ם:
|
| 3וְעַתָּ֣ה נִכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֚ד מֵהֶם֙ בַּֽעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַֽחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה: |
| בעצת אד'.
בעצתו וברצונו של הקב"ה:
|
| וחרדים במצות אלהינו.
ויראי שמים יוציאם:
|
| וכתורה יעשה.
העושה המעשה הזה אשר יוציא אשתו ובניו העובדי כוכבים:
|
| 4ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַֽאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַֽעֲשֵֽׂה: |
| ואנחנו עמך.
להיות מסכימים עמך:
|
| 5וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַֽעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ: |
| 6וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהֽוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֚חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה: |
| 7וַיַּֽעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּֽיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרֽוּשָׁלִָֽם: |
| קול.
כרוז:
|
| 8וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּֽעֲצַ֚ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יָֽחֳרַ֖ם כָּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה: |
| לשלשת הימים.
לסוף שלשת הימים:
|
| 9וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן | יְרֽוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּֽשְׁב֣וּ כָל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים: |
| חדש התשיעי.
הוא חדש כסליו:
|
| מרעידים על הדבר.
מתייראים על הדבר ומתייראים היו ממכשול של עבירה זאת:
|
| ומהגשמים.
ומן הגשמים היורדים עליהם שם היו רעודים ועלובים:
|
| 10וַיָּ֨קָם עֶזְרָ֚א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל: |
| 11וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַֽעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵֽעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת: |
| תודה.
וידוי:
|
| 12וַיַּֽעְנ֧וּ כָֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּֽאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן כִּדְבָֽרְךָ֥ (כתיב כִּדְבָֽרְיךָ֥) עָלֵ֖ינוּ לַֽעֲשֽׂוֹת: |
| 13אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַֽעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֚וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: |
| והעת גשמים.
שהגשמי' יורדי' עלינו:
|
| והמלאכה.
והרחקת עבירה זו אין אתה יכול לתקן כל כך במהירות:
|
| 14יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָֹ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל | אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַֽהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֚ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹֽׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֚וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: |
| לכל הקהל.
עם כל הקהל:
|
| ההושיב.
אשר הושיב:
|
| עד להשיב.
עד אשר ישוב חרונו של הקב"ה מעלינו:
|
| 15אַ֣ךְ יֽוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָֽמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם: |
| עמדו על זאת.
לקנתר על דבר זה:
|
| עזרום.
החזיקו ידיהם:
|
| 16וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֘ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּֽדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָֽאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּֽשְׁב֗וּ בְּי֚וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָֽעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר: |
| לדריוש.
כמו לדרוש:
|
| 17וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַֽהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשֽׁוֹן: |
| ויכלו בכל.
והשלימו את תיקון המעשה מן האנשים אשר הושיבו נשים של עובדי כוכבים כי הוציאם:
|
| 18וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּֽהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵי֙ יֵשׁ֚וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה: |
| 19וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַֽאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם: |
| ידם.
עצתם כמו הנה יד יואב אתך בכל זאת (שמואל ב י״ד:י״ט):
|
| על אשמתם.
הוראת שעה היתה:
|
| 20וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה: |
| ומבני אמר.
כל אלו כהנים עד ומן הלוים וגומר:
|
| 21וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַֽעֲשֵׂיָ֚ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּשְׁמַֽעְיָ֔ה וִֽיחִיאֵ֖ל וְעֻזִיָּֽה: |
| 22וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיֽוֹעֵינַ֚י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יֽוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה: |
| 23וּמִן־הַֽלְוִיִּ֑ם יֽוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶֽאֱלִיעֶֽזֶר: |
| 24וּמִן־הַֽמְשֹֽׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי: |
| 25וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָה וְיִזִּיָּ֚ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה: |
| 26וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֚ה זְכַרְיָה֙ וִֽיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִֽירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה: |
| 27וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיֽוֹעֵנַ֚י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַֽעֲזִיזָֽא: |
| 28וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהֽוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי: |
| 29וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֚ם מַלּוּךְ֙ וַֽעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל וְרָמֽוֹת (כתיב יְרָמֽוֹת) : |
| 30וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֚ה מַֽעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה: |
| 31וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן: |
| 32בִּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה: |
| 33מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֚י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי: |
| 34מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַֽעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל: |
| 35בְּנָיָ֥ה בֵֽדְיָ֖ה כְּלֽוּהוּ (כתיב כְלֽוּהיּ) : |
| 36וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב: |
| 37מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י וְיַֽעֲשָֽׂי (כתיב וְיַֽעֲשָֽׂו) : |
| 38וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי: |
| 39וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַֽעֲדָיָֽה: |
| 40מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי: |
| 41עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶֽׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה: |
| 42שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף: |
| 43מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֚ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א יַדַּ֥י (כתיב יַדַּ֥ו) וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה: |
| 44כָּל־אֵ֕לֶּה נָֽשְׂא֖וּ (כתיב נָֽשְׂא֖יּ) נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת וְיֵשׁ֨ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים: |
| ויש מהם נשים וישימו בנים.
מקצתן שהיו להם נשים של עובדי כוכבים שנולדו להם מהם בנים והכל הוציאו הנשים והבנים:
|