פרק לז

1אַף־לְ֖זֹאת יֶֽחֱרַ֣ד לִבִּ֑י וְ֜יִתַּ֗ר מִמְּקוֹמֽוֹ:

ויתר ויקפוץ כמו לנתר בהם על הארץ (ויקרא י״א:מ״א) וזו היא שלבו תוהה:

2שִׁמְע֚וּ שָׁמ֣וֹעַ בְּרֹ֣גֶז קֹל֑וֹ וְ֜הֶ֗גֶה מִפִּ֥יו יֵצֵֽא:

שמעו שמוע ברוגז קולו הרעמים שהוא מרעי' ברקיע כהגה היוצא מפיו:

3תַּֽחַת־כָּל־הַשָּׁמַ֥יִם יִשְׁרֵ֑הוּ וְ֜אוֹר֗וֹ עַל־כַּנְפ֥וֹת הָאָֽרֶץ:

תחת כל השמים ישרהו ראיתיו כמו אשורנו (במדבר כד) והם אותם אורות שהברקים מאירים:

4אַֽחֲרָ֚יו | יִשְׁאַג־ק֗וֹל יַ֖רְעֵם בְּק֣וֹל גְּאוֹנ֑וֹ וְלֹ֥א יְ֜עַקְּבֵ֗ם כִּֽי־יִשָּׁמַ֥ע קוֹלֽוֹ:

אחריו של אותו אור, ישאג הרעם ומרעים בקול גאונו, והם ברקים ורעמים המביאים את המטר:

ולא יעקבם המקום:

כי ישמע לפניו קולו של מפגיע:

יעקבם יכריתם, ולשון משנה שנינו (סוטה טז ע"א) בשלש מקומות הלכה עוקבת מקרה:

5יַרְעֵ֚ם אֵ֣ל בְּ֖קוֹלוֹ נִפְלָא֑וֹת עֹשֶׂ֥ה גְ֜דֹל֗וֹת וְלֹ֣א נֵדָֽע:

6כִּ֚י לַשֶּׁ֨לֶג | יֹאמַ֗ר הֱוֵ֫א אָ֥רֶץ וְגֶ֥שֶׁם מָטָ֑ר וְ֜גֶ֗שֶׁם מִטְר֥וֹת עֻזּֽוֹ:

כי לשלג יאמר ע"י הקולות הללו:

הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו כלומר מד' רוחות יבא:

7בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֜דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַֽעֲשֵֽׂהוּ:

ביד כל אדם יחתום כשאדם חוטא לפניו האדם עצמו חותם כתב ידו ביום מותו על עבירות שעבר הכתובות לפניו:

לדעת כל אנשי מעשהו להודיע על מה הוא נידון:

8וַתָּב֣וֹא חַיָּ֣ה בְמוֹ־אָ֑רֶב וּבִמְעֽוֹנוֹתֶ֣יהָ תִשְׁכֹּֽן:

ותבוא חיה במו ארב כלומר ועוד שלוחים הרבה יש למקום ליפרע פורענותיו שילוח חיות רעות וסופה וקרה:

9מִן־הַ֖חֶדֶר תָּב֣וֹא סוּפָ֑ה וּמִמְּזָרִ֥ים קָרָֽה:

וממזרים אוצר יש ושמו מזרים:

10מִנִּשְׁמַת־אֵ֥ל יִתֶּן־קָ֑רַח וְרֹ֖חַב מַ֣יִם בְּמוּצָֽק:

מנשמת מרוחו:

ורוחב מים במוצק ביציקה לפורענות:

11אַף־בְּ֖רִי יַטְרִ֣יחַ עָ֑ב יָ֜פִ֗יץ עֲנַ֣ן אוֹרֽוֹ:

אף ברי שם מלאך הממונה על העננים והוא יפיץ ענן מטרו של המקום:

ענן אורו ענן מטרו:

12וְה֚וּא מְסִבּ֨וֹת | מִתְהַפֵּ֣ךְ בְּתַחְבּוּלֹתָ֣יו (כתיב בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו) לְפָֽעֳלָ֑ם כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם | עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה:

והוא הממונה:

מסיבות מתהפך בתחבולותיו של מקום:

לפעלם של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו':

כל אשר יצום לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו. מקיף עננים ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם, באגדת והיה עקב):

13אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֜חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ:

אם לשבט אם לפורעניות בני אדם מורידם בהרים וגבעות שאין מקום זריעה:

אם לארצו להורידם כאשר נגזר בתחילת דין לא לשבט ולא לפנים מן השורה אלא בבינונית:

אם לחסד שנעשו הדור עכשיו יותר צדיקים משהיו בראש השנ' ואותן גשמים שנגזרו בבינונית מתהפך בתחבולות מסיבותיהם לירד בחסד בזמנם ועל הארץ הצריכה להם שלא תרד הטפה מהם לאיבוד:

ימציאהו למטר לאחת מן המדות הללו:

14הַֽאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֜מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֚ן | נִפְלְא֬וֹת אֵֽל:

15הֲתֵדַע בְּשֽׂוּם־אֱל֣וֹהַּ עֲלֵיהֶ֑ם וְ֜הוֹפִ֗יעַ א֣וֹר עֲנָנֽוֹ:

בשום אלוה חק ברית עליהם היאך תלוים במאמר:

16הֲתֵדַע עַל־מִפְלְשֵׂי־עָ֑ב מִ֜פְלְא֗וֹת תְּמִ֣ים דֵּעִֽים:

מפלשי עב גילוי עב ל' מבוי מפולש כלומר לארכן ולרחבן של עבים:

התדע עליהם מפלאות תמים דעים:

17אֲשֶׁר־בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֜֗רֶץ מִדָּרֽוֹם:

אשר בגדיך חמים במה בגדיך חמים בהשקיטי ארץ מרוח דרומית שאינה הורגת את העולם בקרה שרוח מזרחית מחממת שנאמר רוח קדים חרישי' (יונה ד׳:ח׳) שמשתקת כל הרוחות מפניה:

18תַּרְקִ֣יעַ עִ֖מּוֹ לִשְׁחָקִ֑ים חֲ֜זָקִ֗ים כִּרְאִ֥י מוּצָֽק:

חזקים הרקיעים:

כראי מוצק כראי שהנשים רואות בו:

(מוצק טרישטייר והוא חזק ביותר)

19הֽ֖וֹדִיעֵנוּ מַה־נֹּ֣אמַר ל֑וֹ לֹ֥א־נַֽ֜עֲרֹ֗ךְ מִפְּנֵי־חֹֽשֶׁךְ:

הודיענו מה נאמר לו להקב"ה בריבנו עמו, לא נוכל לערוך אליו מפני חשך אשר סתרו וסביבותיו:

20הַֽיְסֻפַּר־ל֖וֹ כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אִם־אָ֥מַר אִ֜֗ישׁ כִּ֣י יְבֻלָּֽע:

היסופר לו כי אדבר וכי כמדת הבריות הוא שצריך שיספרו אליו דברים היוצאים מפינו:

אם אמר איש אומר מפיו:

כי יבולע יגלה אליו מיד, כמו פן יבולע למלך (שמואל ב י״ז:ט״ז) יגלה, ורבותינו פירשו היסופר כל שבחו לו כי אדבר. כי נדבר בו ובגבורתו, אם אמר איש, לספרם כולם כי יבולע. ממקומו:

21וְעַתָּ֚ה | לֹ֘א רָ֚אוּ א֗וֹר בָּהִ֣יר ה֖וּא בַּשְּׁחָקִ֑ים וְר֥וּחַ עָֽ֜בְרָ֗ה וַתְּטַֽהֲרֵֽם:

ועתה לא ראו אור בסוף דבריו אל אליהוא חזר לקנתר אותן שלשת ריעי איוב על לא מצאו מענה ואמר ועתה שלשת ריעיך אלה שהיה להם להשיבך כל דברים אלו שאמרתי לך, לא ראו אור נעשו המה כנפלים אשר לא ראו חכמה:

בהיר הוא בשחקים דומה בהירים הנראים בשחקים להוריד גשם:

ורוח עברה ורוח בא ומטהרתן ומעבירתן ואין מטר יורד כך הוא דוגמא שלהם התחילו להשיבך וסוף עמדו ולא ענו:

22מִצָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֜ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד:

מצפון זהב יאתה הרי הוא כחוזר על הראשונות (ועתה לא ראו אור) ד"א מדרש חכמים כשהרקיע מלא בהרות עננים עננים להוריד גשם רוח עברה ותטהרם ואין גשם יורד זה מדרש חכמים ואינה מתיישב' על סדר המקראות:

מצפון זהב יאתה מנשב רוח צפונית ומעביר הגשם והחמה זורחת כמו המריקי' מעליהם הזהב (זכריה ד׳:י״ב):

על אלוה מלפניו:

מצפון זהב יאתה נצפן הזהב הטוב לאותן שיאתיו את עצמן למצות הקב"ה ומאמינים באלוה הנורא מאד):

23שַׁדַּ֣י לֹֽא־מְ֖צָאנֻהוּ שַׂגִּיא־כֹ֑חַ וּמִשְׁפָּ֥ט וְרֹב־צְ֜דָקָ֗ה לֹ֣א יְעַנֶּֽה:

שדי לא מצאנוהו שגיא כח לעורר משפטיו על הבריות בגודל כחו כ"א ברחמי' וכפרת הבריות שם בדבר מועט לפי היכולת קומץ מנחה מחצית השקל תורים ובני יונה בקר וצאן ולא טרח לבק' ראם ויחמור:

ומשפט יסורין:

לא יענה הבריות יותר מדאי וכן לא יענה הצדיק יותר מדאי במה שא"א כי אם איש כמתנת ידו:

24לָכֵן יְרֵא֣וּהוּ אֲנָשִׁ֑ים לֹא־יִ֜רְאֶ֗ה כָּל־חַכְמֵי־לֵֽב:

לכן יראוהו אנשים מלהתווכח אליו (כי):

לא יראה כל חכמי לב המתחכמים אליו כי אין חכמתם בעיניו כלום ורבותינו פירשוהו על איוב שאמר לו אליהוא לפי שהיית מטיל אימה יתירה על דורך חנם לפיכך לא זכית להתקיים לך בנים חכמי לב: