פרק לה

1וַיַּ֥עַן אֱלִיה֗וּ וַיֹּֽאמַר:

2הֲזֹאת חָשַׁ֣בְתָּ לְמִשְׁפָּ֑ט אָ֜מַ֗רְתָּ צִדְקִ֥י מֵאֵֽל:

הזאת חשבת למשפט. שהוא משפט הבריות כנגד יוצרם אשר אמרת צדקי משל הבורא:

3כִּֽי־תֹ֖אמַר מַה־יִּסְכָּן־לָ֑ךְ מָ֥ה אֹ֜עִ֗יל מֵֽחַטָּאתִֽי:

כי תאמר מה יסכן לך. דרכי יושר מה אועיל בצדקתי יותר מחטאתי:

4אֲנִי אֲשִֽׁיבְךָ֣ מִלִּ֑ין וְֽאֶת־רֵעֶ֥יךָ עִמָּֽךְ:

ואת רעיך עמך. ששתקו על דבריך:

5הַבֵּ֣ט שָׁמַ֣יִם וּרְאֵ֑ה וְשׁ֥וּר שְׁ֜חָקִ֗ים גָּֽבְה֥וּ מִמֶּֽךָּ:

הבט שמים. ואחרי שהוא גבוה ואתה נמוך ואין לו תועלת ברשעך וצדקך למה תתפאר אליו בצדקך:

6אִם־חָ֖טָאתָ מַה־תִּפְעָל־בּ֑וֹ וְרַבּ֥וּ פְ֜שָׁעֶ֗יךָ מַה־תַּֽעֲשֶׂה־לּֽוֹ:

7אִם־צָ֖דַקְתָּ מַה־תִּתֶּן־ל֑וֹ א֖וֹ מַה־מִיָּֽדְךָ֥ יִקָּֽח:

8לְאִֽישׁ־כָּמ֥וֹךָ רִשְׁעֶ֑ךָ וּלְבֶן־אָ֜דָ֗ם צִדְקָתֶֽךָ:

לאיש. אשר כמוך יוכל ויועיל רשעך וצדקתך, ראה רשעים רבים אשר:

9מֵרוֹב עֲשׁוּקִ֣ים יַזְעִ֑יקוּ יְשַׁוְּע֖וּ מִזְּר֣וֹעַ רַבִּֽים:

מרוב עשוקים. שהם עושקים יזעיקו את הבריות לפניו וישועו עניים מזרוע רבים העושקים אותם:

10וְֽלֹֽא־אָמַ֗ר אַ֖יֵּה אֱל֣וֹהַּ עֹשָׂ֑י נֹתֵ֖ן זְמִר֣וֹת בַּלָּֽיְלָה:

ולא אמר. הרשע איה אלוה עושי לירא מפניו:

נותן זמירות. כמו כרמך לא תזמור (ויקרא כה) שמכרית את הרשעים בלילה כגון אמרפל וחביריו ומצרים וסנחרב:

11מַלְּפֵנוּ מִבַּֽהֲמ֣וֹת אָ֑רֶץ וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם יְחַכְּמֵֽנוּ:

מלפנו. מלמדנו חכמה יותר מבהמו' כלו' חשבנו וגדלנו מבהמו' ומעוף:

12שָׁ֣ם יִ֖צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַֽעֲנֶ֑ה מִ֜פְּנֵ֗י גְּא֣וֹן רָעִֽים:

שם יצעקו. וראה אשר שם צועקים העניים מפני גאון העושקים אותם והוא אינו עונה:

13אַךְ־שָׁ֖וְא לֹֽא־יִשְׁמַ֥ע | אֵ֑ל וְ֜שַׁדַּ֗י לֹ֣א יְשׁוּרֶֽנָּה:

אך שוא לא ישמע. מיד:

ושדי לא ישורנה. להנקם מיד אלא מאריך אפו:

14אַ֣ף כִּי־תֹ֖אמַר לֹ֣א תְשׁוּרֶ֑נּוּ דִּ֥ין לְ֜פָנָ֗יו וּתְח֥וֹלֵֽל לֽוֹ:

אף כי תאמר. כ"ש אתה שאין צעקתך באה כי אם על ידו ואתה תאמר ותזעק על אשר לא תשורנו להתווכח עמו כלומר אותם הקובלים וצועקים אינו ממהר לענות' ואתה תצעק שלא תשורנו:

דין לפניו. (דברך סס"א) בכל מקום שהוא:

ותחולל. וקוה לתנחומין:

15וְעַתָּ֗ה כִּי־אַ֖יִן פָּקַ֣ד אַפּ֑וֹ וְלֹֽא־יָדַ֖ע בַּפַּ֣שׁ מְאֹֽד:

ועתה. דע לך כי אין היא פקידת (אפו) זאת עליך אינה כלום לפי רוב עוונותך:

ולא ידע בפש מאד. ברוב חטאך התנהג הבור' כאילו לא ידעם:

בפש. ל' רוב כמו ופשתם (מלאכי ג) וכמו כי תפושו וגו' (ירמיה נ, יא) כי פשה הנגע (ויקרא יג):

16וְאִיּוֹב הֶ֣בֶל יִפְצֶה־פִּ֑יהוּ בִּבְלִי־דַ֜֗עַת מִלִּ֥ין יַכְבִּֽר:

יכביר. ל' מאד: