פרק ח

1וַיַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹּֽאמַר:
2עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֜בִּיר אִמְרֵי־פִֽיךָ:
ורוח כביר: רוח דברים:
כביר: ל' רוב:
3הַאֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֜דַּ֗י יְעַוֵּֽת־צֶֽדֶק:
האל יעות משפט: הה"א נקוד פתח ומליצתו לשון תימה:
4אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַ֜יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם:
וישלחם ביד פשעם: על ידי פשעם, (הפשע) הוא נעשה שליח להובילם:
5אִם־אַ֖תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֜דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן:
אם אתה תשחר וגו': יעיר עליך את זכותך:
6אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּֽי־עַ֖תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֜שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ:
ושלם נות צדקך: ויעש' את נות צדקך שלם ותמים:
7וְהָיָ֣ה רֵאשִֽׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֜אַֽחֲרִֽיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד:
והיה ראשיתך מצער: ראשיתך שעברה מצער לפי אחריתך שישגה מאוד:
8כִּֽי־שְׁאַל־נָ֖א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן וְ֜כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם:
לדור רישון: על דור ראשון, כמו (דברים ד׳:ל״ב) כי שאל נא לימים ראשונים:
וכונן: הכן והזדמן לעמוד על חקרי אבותם:
9כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֖נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֚י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ:
10הֲלֹא־הֵ֣ם י֖וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ וּ֜מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים:
11הֲיִגְאֶה־גֹּ֖מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּא־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם:
היגאה גומא: זאת יאמרו אין הגומא גדל אלא בעוד שהביצה לחה במימיה ובליחלוחיה, ביצה מריש"ק בלע"ז:
12עֹדֶ֣נּוּ בְ֖אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ:
באבו: בליחלוחו ובפריו:
לא יקטף: לא ישבר ולא ינתק כמו (שם כג) וקטפת מלילות:
ולפני כל חציר ייבש: קודם כל חציר ויבש, כשהמים כלים והביצה חריבה:
13כֵּ֗ן אָ֖רְחוֹת כָּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד:
כן ארחות כל שוכחי אל: להצליח בעת ששעתו משחקת לו עד שתתמלא סאתו:
ותקות: סופו של חנף יאבד:
14אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ וּבֵ֥ית עַ֜כָּבִ֗ישׁ מִבְטָחֽוֹ:
אשר יקוט: יקצור ויכרות כסלתו והבטחתו:
כסלו: היא מחשבת מבטחו כמו (לקמן לא) אם שמתי זהב כסלי, יקוט, לשון קציר כמו (יחזקאל טז) כמעט קט:
ובית עכביש: שאינו קיים יהיה מבטחו:
15יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֖יתוֹ וְלֹ֣א יַֽעֲמֹ֑ד יַֽחֲזִ֥יק בּ֜֗וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם:
16רָטֹ֣ב ה֖וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל־גַּ֜נָּת֗וֹ יֽוֹנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא:
רטוב הוא: לח וחזק מזלו טרם בא אליו עת פקודת מכת חומו המייבשתו ולפי שדימהו בגומא מדבר לפי הענין:
ועל גנתו יונקתו תצא: יונקתו שורש היונק או ענף הילדה הגדל בשנה זו כמו מראש יונקתו קטף:
17עַל־גַּ֖ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶֽחֱזֶֽה:
יסובכו: יתאחזו בענף ובסובך:
בית אבנים: יחזה מקום איתן רואה ובונה לו למצודה ומנחם פי' יחזה לשון גבול יגבול אותו יבננו עד גבולו וכן מחוז חפצם (תהילים ק״ז:ל׳) וכן מחזה אל מחזה (מלכים א ז׳:ה׳) כל אלה לפני מכתו:
18אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקוֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֜֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ:
וכשיבלענו: ממקומו הנפרע ממנו ומקרא חסר הוא זה:
וכחש בו: מקומו:
לא ראיתיך: שאין נשאר ממנו לא שרש ולא ענף והרי הוא כלא היה, שאין נפילתו כמפלת צדיקים כי הצדיק יפול ויקום וזה יפול בלא תקומה:
19הֶן־ה֖וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֜מֵֽעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ:
הן הוא משוש דרכו: של רשע שכל משושו וגם הצלחתו ללא תקוה תשוב:
ומעפר אחר יצמחו: בני אדם שהיו עד הנה שחים עד עפר יצמחו:
אחר: אדם אחר יצמח לקבל גדולתו של זה כשם שמצינו ולחוטא נתן ענין וגו' (קהלת ב׳:כ״ו) ע"כ דע על עצמך אם רשע היית אין תקומה למפלתך ואם תם היית כו':
20הֶן־אֵ֖ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹ֥א יַֽ֜חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים:
הן אל לא ימאס תם: ולא יחזיק ביד משנאיך המריעים לך עד אשר ישוב לרחם עליך וימלא שחוק פיך:
21עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְּרוּעָֽה:
22שֹֽׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ: