1וַיַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשּׁוּחִ֗י וַיֹּֽאמַר: |
2עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֜בִּיר אִמְרֵי־פִֽיךָ: |
ורוח כביר. רוח דברים:
|
כביר.
ל' רוב:
|
3הַאֵל יְעַוֵּ֣ת מִשְׁפָּ֑ט וְאִם־שַׁ֜דַּ֗י יְעַוֵּֽת־צֶֽדֶק: |
האל יעות משפט.
הה"א נקוד פתח ומליצתו לשון תימה:
|
4אִם־בָּנֶ֥יךָ חָֽטְאוּ־ל֑וֹ וַ֜יְשַׁלְּחֵ֗ם בְּיַד־פִּשְׁעָֽם: |
וישלחם ביד פשעם.
על ידי פשעם, (הפשע) הוא נעשה שליח להובילם:
|
5אִם־אַ֖תָּה תְּשַׁחֵ֣ר אֶל־אֵ֑ל וְאֶל־שַׁ֜דַּ֗י תִּתְחַנָּֽן: |
אם אתה תשחר וגו'.
יעיר עליך את זכותך:
|
6אִם־זַ֥ךְ וְיָשָׁ֗ר אָ֥תָּה כִּֽי־עַ֖תָּה יָעִ֣יר עָלֶ֑יךָ וְ֜שִׁלַּ֗ם נְוַ֣ת צִדְקֶֽךָ: |
ושלם נות צדקך.
ויעש' את נות צדקך שלם ותמים:
|
7וְהָיָ֣ה רֵאשִֽׁיתְךָ֣ מִצְעָ֑ר וְ֜אַֽחֲרִֽיתְךָ֗ יִשְׂגֶּ֥ה מְאֹֽד: |
והיה ראשיתך מצער.
ראשיתך שעברה מצער לפי אחריתך שישגה מאוד:
|
8כִּֽי־שְׁאַל־נָ֖א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן וְ֜כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם: |
לדור רישון.
על דור ראשון, כמו (דברים ד׳:ל״ב) כי שאל נא לימים ראשונים:
|
וכונן.
הכן והזדמן לעמוד על חקרי אבותם:
|
9כִּֽי־תְמ֣וֹל אֲ֖נַחְנוּ וְלֹ֣א נֵדָ֑ע כִּ֚י צֵ֖ל יָמֵ֣ינוּ עֲלֵי־אָֽרֶץ: |
10הֲלֹא־הֵ֣ם י֖וֹרוּךָ יֹ֣אמְרוּ לָ֑ךְ וּ֜מִלִּבָּ֗ם יוֹצִ֥אוּ מִלִּֽים: |
11הֲיִגְאֶה־גֹּ֖מֶא בְּלֹ֣א בִצָּ֑ה יִשְׂגֶּא־אָ֥חוּ בְלִי־מָֽיִם: |
היגאה גומא.
זאת יאמרו אין הגומא גדל אלא בעוד שהביצה לחה במימיה ובליחלוחיה, ביצה מריש"ק בלע"ז:
|
12עֹדֶ֣נּוּ בְ֖אִבּוֹ לֹ֣א יִקָּטֵ֑ף וְלִפְנֵ֖י כָל־חָצִ֣יר יִיבָֽשׁ: |
באבו.
בליחלוחו ובפריו:
|
לא יקטף.
לא ישבר ולא ינתק כמו (שם כג) וקטפת מלילות:
|
ולפני כל חציר ייבש.
קודם כל חציר ויבש, כשהמים כלים והביצה חריבה:
|
13כֵּ֗ן אָ֖רְחוֹת כָּל־שֹׁ֣כְחֵי אֵ֑ל וְתִקְוַ֖ת חָנֵ֣ף תֹּאבֵֽד: |
כן ארחות כל שוכחי אל.
להצליח בעת ששעתו משחקת לו עד שתתמלא סאתו:
|
ותקות.
סופו של חנף יאבד:
|
14אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ וּבֵ֥ית עַ֜כָּבִ֗ישׁ מִבְטָחֽוֹ: |
אשר יקוט.
יקצור ויכרות כסלתו והבטחתו:
|
כסלו.
היא מחשבת מבטחו כמו (לקמן לא) אם שמתי זהב כסלי, יקוט, לשון קציר כמו (יחזקאל טז) כמעט קט:
|
ובית עכביש.
שאינו קיים יהיה מבטחו:
|
15יִשָּׁעֵ֣ן עַל־בֵּ֖יתוֹ וְלֹ֣א יַֽעֲמֹ֑ד יַֽחֲזִ֥יק בּ֜֗וֹ וְלֹ֣א יָקֽוּם: |
16רָטֹ֣ב ה֖וּא לִפְנֵי־שָׁ֑מֶשׁ וְעַ֥ל־גַּ֜נָּת֗וֹ יֽוֹנַקְתּ֥וֹ תֵצֵֽא: |
רטוב הוא.
לח וחזק מזלו טרם בא אליו עת פקודת מכת חומו המייבשתו ולפי שדימהו בגומא מדבר לפי הענין:
|
ועל גנתו יונקתו תצא.
יונקתו שורש היונק או ענף הילדה הגדל בשנה זו כמו מראש יונקתו קטף:
|
17עַל־גַּ֖ל שָֽׁרָשָׁ֣יו יְסֻבָּ֑כוּ בֵּ֖ית אֲבָנִ֣ים יֶֽחֱזֶֽה: |
יסובכו.
יתאחזו בענף ובסובך:
|
בית אבנים.
יחזה מקום איתן רואה ובונה לו למצודה ומנחם פי' יחזה לשון גבול יגבול אותו יבננו עד גבולו וכן מחוז חפצם (תהילים ק״ז:ל׳) וכן מחזה אל מחזה (מלכים א ז׳:ה׳) כל אלה לפני מכתו:
|
18אִם־יְבַלְּעֶ֥נּוּ מִמְּקוֹמ֑וֹ וְכִ֥חֶשׁ בּ֜֗וֹ לֹ֣א רְאִיתִֽיךָ: |
וכשיבלענו.
ממקומו הנפרע ממנו ומקרא חסר הוא זה:
|
וכחש בו.
מקומו:
|
לא ראיתיך.
שאין נשאר ממנו לא שרש ולא ענף והרי הוא כלא היה, שאין נפילתו כמפלת צדיקים כי הצדיק יפול ויקום וזה יפול בלא תקומה:
|
19הֶן־ה֖וּא מְשׂ֣וֹשׂ דַּרְכּ֑וֹ וּ֜מֵֽעָפָ֗ר אַחֵ֥ר יִצְמָֽחוּ: |
הן הוא משוש דרכו.
של רשע שכל משושו וגם הצלחתו ללא תקוה תשוב:
|
ומעפר אחר יצמחו.
בני אדם שהיו עד הנה שחים עד עפר יצמחו:
|
אחר.
אדם אחר יצמח לקבל גדולתו של זה כשם שמצינו ולחוטא נתן ענין וגו' (קהלת ב׳:כ״ו) ע"כ דע על עצמך אם רשע היית אין תקומה למפלתך ואם תם היית כו':
|
20הֶן־אֵ֖ל לֹ֣א יִמְאַס־תָּ֑ם וְלֹ֥א יַֽ֜חֲזִ֗יק בְּיַד־מְרֵעִֽים: |
הן אל לא ימאס תם.
ולא יחזיק ביד משנאיך המריעים לך עד אשר ישוב לרחם עליך וימלא שחוק פיך:
|
21עַד־יְמַלֵּ֣ה שְׂח֣וֹק פִּ֑יךָ וּשְׂפָתֶ֥יךָ תְּרוּעָֽה: |
22שֹֽׂנְאֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־בֹ֑שֶׁת וְאֹ֖הֶל רְשָׁעִ֣ים אֵינֶֽנּוּ: |