| 1לַמְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר יְ֜הֹוָ֗ה חֲקַרְתַּ֥נִי וַתֵּדָֽע: |
| 2אַתָּ֣ה יָ֖דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֜רֵעִֽ֗י מֵֽרָחֽוֹק: |
| בנתה לרעי מרחוק.
בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך:
|
| לרעי.
לקרבני אליך:
|
| 3אָרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ וְכָל־דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה: |
| ארחי ורבעי זרית.
דרכי ורבצי ושכני סבבת מחיצה שאין לי לעשות דבר בלא ידיעתך:
|
| זרית.
לשון זר זהב סביב (שמות כה) וכן חברו מנחם, ורבותינו דרשו על טיפת תשמיש שהולד נוצר מן הברור שבה ופירושו זרית לשון זורה התבואה לברור את הפסולת שבה:
|
| הסכנתה.
למדת:
|
| 4כִּ֚י אֵ֣ין מִלָּ֣ה בִלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֜הֹוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ: |
| 5אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה: |
| אחור וקדם צרתני.
פני ואחורי:
|
| כפכה.
אכפך ורדוייך דישטרוי"ט בלעז:
|
| 6
פְּלִ֣יאָה (כתיב פְּלִ֣אָיה) דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֜שְׂגְּבָ֗ה לֹֽא־אוּכַ֥ל לָֽהּ: |
| פליאה דעת וגו'.
מכוסה ונעלם ממני מקום לברוח מפניך (מצאתי):
|
| 7אָנָ֣ה אֵלֵךְ מֵֽרוּחֶ֑ךָ וְ֜אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח: |
| 8אִם־אֶסַּ֣ק שָׁ֖מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ: |
| ואציעה.
מצע ומשכב:
|
| 9אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר אֶ֜שְׁכְּנָ֗ה בְּאַֽחֲרִ֥ית יָֽם: |
| אשא כנפי שחר.
אם אשא לי כנפים כשחר הזה המבהיק לפי שעה מסוף העולם לסופו כן אמהר לעוף עד אשר אשכון באחרית ים:
|
| 10גַּם־שָׁ֖ם יָֽדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹ֖אחֲזֵ֣נִי יְמִינֶֽךָ: |
| 11וָאֹֽמַ֗ר אַךְ־חֹ֥שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֜לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּֽעֲדֵֽנִי: |
| ואמר אך חשך ישופני.
אם אמרתי אהיה נסתר במחשך והחשך יחשיך עלי ולא תראני, ישופני לשון נשף:
|
| ולילה אור בעדני.
והלילה יהי מאפיל לנגדי, אור זה לשון אופל הוא כמו (איוב לז, יא) יפיץ ענן אורו וכן כל ככבי אור (לקמן קמ"ח) וכן ויאר את הלילה (שמות י"ד):
|
| 12גַּם־חֹשֶׁךְ֘ לֹֽא־יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָּ וְלַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּֽ֜חֲשֵׁיכָ֗ה כָּֽאוֹרָֽה: |
| כחשיכה כאורה.
שניהם שוין לך:
|
| גם.
שם אין לי מנוס כי כל חשך לא יחשיך ממך:
|
| 13כִּֽי־אַ֖תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֜סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי: |
| כליותי.
החושבים כל מחשבותי:
|
| תסוכני.
תסוככני:
|
| 14אֽוֹדְךָ֗ עַ֚ל כִּ֥י נֽוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַֽעֲשֶׂ֑יךָ וְ֜נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד: |
| 15לֹֽא־נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר־עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֜קַּ֗מְתִּי בְּתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ: |
| עשיתי בסתר.
בתשמיש:
|
| בתחתיות ארץ.
במדור התחתון שבמעי אמי:
|
| 16גָּלְמִ֚י | רָ֘א֚וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַל־סִפְרְךָ֘ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ וְל֖וֹ (כתיב וְלֹ֖א) אֶחָ֣ד בָּהֶֽם: |
| גלמי ראו עיניך.
מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים:
|
| גולמי.
זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך:
|
| ועל ספרך כולם יכתבו.
וכל יצורי עולם כמוני כמוהם גם כלם בטרם הבראם יחדיו גלוים לפניך:
|
| ימים יצרו ולא אחד בהם.
כל מעשה האדם ותכליתיהם גלוים לפניך כאילו יוצרו כבר אע"פ שלא היה אחד מכולם ולא היה עדיין כאחד בעולם ואלו הם פלאי מפעלות אלהים ומשפט גבורתו שעתידות גלוים לפניו טרם תבאנה וכן הוא אומר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיהו א׳:ה׳):
|
| ועל ספרך כלם יכתבו.
ספר תולדות אדם שהראית לאדם הראשון:
|
| כלם יכתבו.
כמו נכתבו:
|
| ימים יוצרו ולא אחד בהם.
לסוף ימים רבים היו עתידין להבראות ולא היה עדיין אחד מהם נברא בהן לפי המסורת שכתוב ולא זהו פירושו, ולפי המקרא שהוא נקרא ולו כך פירושו ימים יוצרו הראהו ימים העתידים להבראות ולחלקו בירר אחד את יום השבת ד"א זה יום הכפורים לסליחה:
|
| 17וְלִ֗י מַה־יָּֽקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל מֶ֥ה עָֽ֜צְמ֗וּ רָֽאשֵׁיהֶֽם: |
| ולי מה יקרו רעיך.
כנסת ישראל אומרת מה נכבדו בעיני הצדיקים שבכל דור ודור:
|
| מה עצמו ראשיהם.
חשבון ספירותיה' לשון כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל׳:י״ב):
|
| 18אֶסְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן הֱ֜קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ: |
| אספרם מחול.
אם באתי לספור את טוב מעשיהם מחול ירבון:
|
| הקיצותי ועודי עמך.
הנני באתי עתה לקץ הדורות אשר קצבת מאז עד היום ועוד דור זה עמך וביראתך ולא נטיתי מאחריך:
|
| 19אִם־תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ | רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֜מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי: |
| אם תקטל וגו'.
הלואי ותקטול את עמלק הרשע:
|
| 20אֲשֶׁ֣ר יֹֽ֖מְרוּךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשׂ֖וּא לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ: |
| ימרוך למזמה.
מזכירים שמך על כל מחשבות רעתם ומכנים אלהותך לע"ג:
|
| נשוא לשוא.
כמו נשאו לשוא:
|
| עריך.
אויביך, נשאו לשוא אויביך את שמך:
|
| 21הֲלוֹא־מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהֹוָ֥ה | אֶשְׂנָ֑א וּ֜בִתְקֽוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט: |
| 22תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֜אֹֽיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי: |
| 23חָקְרֵ֣נִי אֵ֖ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֜חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי: |
| 24וּרְאֵ֗ה אִם־דֶּֽרֶךְ־עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֜נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם: |
| אם דרך עוצב וגו'.
אם דרך מעצבה וקלקול בי:
|
