| 1לִבְנֵי־קֹ֖רַח מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֜סֽוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי־קֹֽדֶשׁ: |
| יסודתי בהררי קדש.
יסודת מזמור זה על הר ציון וירושלים יסדו המשורר:
|
| 2אֹהֵ֣ב יְ֖הֹוָה שַֽׁעֲרֵ֣י צִיּ֑וֹן מִ֜כֹּ֗ל מִשְׁכְּנ֥וֹת יַֽעֲקֹֽב: |
| 3נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָֽאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה: |
| נכבדות מדובר בך.
את ירושלים דברי כבוד נדברו בך מפי הקב"ה ומה הן הנכבדות שאת עיר האלהים סלה:
|
| 4אַזְכִּ֚יר | רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֚ה פְלֶ֣שֶׁת וְצֹ֣ר עִם־כּ֑וּשׁ זֶ֜֗ה יֻלַּד־שָֽׁם: |
| אזכיר רהב ובבל ליודעי.
עוד זאת דיבר עליך אזכיר את מצרים ואת בבל על יודעי להביא מנחה כענין שנאמ' (ישעיהו ס״ו:כ׳) והביאו את כל אחיכם וגו' מנחה לה' וגו':
|
| הנה פלשת וצור עם כוש.
גם הם כמצרים ובבל יתנו לב לבקש ולזכור את כל א' וא':
|
| זה יולד שם.
זה היה ממשפחות הנולדים בציון כענין שנאמר (שם כ"ז) ואתם תלוקטו לאחד אחד:
|
| 5וּֽלְצִיּ֨וֹן יֵֽאָמַ֗ר אִ֣ישׁ וְ֖אִישׁ יֻלַּד־בָּ֑הּ וְה֖וּא יְכֽוֹנְנֶ֣הָ עֶלְיֽוֹן: |
| ולציון יאמר איש ואיש יולד בה.
וכשיביאום מנחה לה' בציון יאמר להם על כל אחד ואחד זה מאותם שגלו ממך ומתולדותיהם, ענין אחר המשורר אומר אזכיר לעמי וליודעי את גדולות מצרים ובבל שהם רואים עתה את גדולתם הנה פלשת וצור עם כוש מפני שהם סמוכים לרהב ובבל מנשאים אותם כל האומות ואומרים עליהם זה יולד שם במצרים ובבל:
|
| ולציון יאמר וגו'.
והשבח הזה שהוא עכשיו לרהב ובבל יסוב לציון ועליה יהו אומרים פלוני יולד בה:
|
| והוא יכוננה עליון.
והקב"ה יכוננה למעלה מכל העיירות:
|
| 6יְֽהֹוָ֗ה יִ֖סְפֹּר בִּכְת֣וֹב עַמִּ֑ים זֶ֖ה יֻלַּד־שָׁ֣ם סֶֽלָה: |
| ה' יספור בכתוב עמים וגו'.
מקרא מסורס זה וסלה האמור לסופו מוסב כלפי ראשו ה' יספור בכתוב עמים סלה כלומ' לעתיד כשיכתוב הקב"ה הע"ג לדראון ימנה את ישראל הנבלעים בתוכם ואת הנאנסים ביניהם ויוציאם מתוכם ויאמר זה יולד מאותם של ציון ויברור אותם לו וזה שאמר ישעיה (שם ס"ו) וגם מהם אקח לכהנים וללוים מן הגוים המביאים אותם מנחה אקח הנבלעים בתוכם ויהיה בהם כהני' ולוים שאינם נכרים ולפני גלוים הם אמר ה', והיכן אמר (דברים כ״ט:כ״ח) הנסתרות לה' אלהינו:
|
| 7וְשָׁרִ֥ים כְּחֹֽלְלִ֑ים כָּֽל־מַעְיָנַ֣י בָּֽךְ: |
| ושרים כחוללים.
על זאת, כחוללים לשון מחוללי':
|
| כל מעיני.
כל קרבי:
|
| בך.
בישועתך:
|
