| 1מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּֽעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט: |
| אלהים נצב בעדת אל.
לראות אם אמת ישפוטו ואתם הדיינים עד מתי תשפטו עול:
|
| 2עַד־מָתַ֣י תִּשְׁפְּטוּ־עָ֑וֶל וּפְנֵ֥י רְ֜שָׁעִ֗ים תִּשְׂאוּ־סֶֽלָה: |
| 3שִׁפְטוּ־דָ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ: |
| הצדיקו.
אם זכאי הוא בדינו אל תהפכו דינו לטובה בשביל לשאת פני רשעים:
|
| 4פַּלְּטוּ־דַ֣ל וְאֶבְי֑וֹן מִיַּ֖ד רְשָׁעִ֣ים הַצִּֽילוּ: |
| 5לֹ֚א יָֽדְע֨וּ | וְלֹ֬א יָבִ֗ינוּ בַּֽחֲשֵׁכָ֥ה יִתְהַלָּ֑כוּ יִ֜מּ֗וֹטוּ כָּל־מ֥וֹסְדֵי אָֽרֶץ: |
| לא ידעו.
הדיינין המעוותים את הדין:
|
| ולא יבינו.
את אשר בשביל העון הזה יתהלכו בחשכה (על דרך כי השוחד יעור וגו') וימוטו על כך מוסדי ארץ:
|
| 6אֲֽנִ֣י אָ֖מַרְתִּי אֱלֹהִ֣ים אַתֶּ֑ם וּבְנֵ֖י עֶלְי֣וֹן כֻּלְּכֶֽם: |
| אלהים אתם.
מלאכים כשנתתי לכם את התורה נתתיה לכם ע"מ שאין מלאך המות שולט עוד בכם:
|
| 7אָכֵ֥ן כְּאָדָ֣ם תְּמוּת֑וּן וּכְאַחַ֖ד הַשָּׂרִ֣ים תִּפֹּֽלוּ: |
| אכן כאדם תמותון.
אכן כאדם הראשון תמותון אחרי שחבלתם מעשיכם כמוהו:
|
| וכאחד השרים.
הראשונים שמתו כן תפולו, ומדרש אגדה כאחד השרים של מעלה שנאמר (ישעיהו כ״ד:כ״א) יפקוד ה' על צבא המרום במרום:
|
| 8קוּמָ֣ה אֱ֖לֹהִים שָׁפְטָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי־אַתָּ֥ה תִ֜נְחַ֗ל בְּכָל־הַגּוֹיִֽם: |
| קומה אלהים.
אסף התחיל להתפלל שיקום ויכרית אותם הדיינין המקולקלין מישראל:
|
| כי אתה.
הוא הנוחל הגוים, והכל בידך לשפוט:
|
