| 1לַֽמְנַצֵּחַ שִׁ֣יר מִזְמ֑וֹר הָרִ֥יעוּ לֵֽ֜אלֹהִ֗ים כָּל־הָאָֽרֶץ: |
| 2זַמְּר֥וּ כְבוֹד־שְׁמ֑וֹ שִׂ֥ימוּ כָ֜ב֗וֹד תְּהִלָּתֽוֹ: |
| זמרו כבוד שמו:
זמרו בכבוד שמו א"נ ספרו כבוד שמו בזמר ושיר:
|
| 3אִמְר֣וּ לֵֽ֖אלֹהִים מַה־נּוֹרָ֣א מַֽעֲשֶׂ֑יךָ בְּרֹ֥ב עֻ֜זְּךָ֗ יְכַֽחֲשׁוּ־לְךָ֥ אֹֽיְבֶֽיךָ: |
| מה נורא:
כל אחד ממעשיך:
|
| ברוב עוזך:
כשאתה מראה לעולם עוזך על ידי דבר או חרב או רעב או ברקים:
|
| אויביך:
הרשעים מרוב פחד מודים על כחש ועבירות שבידם (ע"כ התוס'):
|
| 4כָּל־הָאָ֚רֶץ | יִשְׁתַּֽחֲו֣וּ לְ֖ךָ וִֽיזַמְּרוּ־לָ֑ךְ יְזַמְּר֖וּ שִׁמְךָ֣ סֶֽלָה: |
| 5לְכ֣וּ וּ֖רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים נוֹרָ֥א עֲ֜לִילָ֗ה עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם: |
| נורא עלילה:
יראוי על בני אדם פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלוים לך:
|
| 6הָ֚פַךְ יָ֨ם | לְֽיַבָּשָׁ֗ה בַּ֖נָּהָֽר יַֽעַבְר֣וּ בְרָ֑גֶל שָׁ֜֗ם נִשְׂמְחָה־בּֽוֹ: |
| הפך ים ליבשה:
ים סוף:
|
| שם נשמחה בו:
מצאתי שם היה דבר שהיה נשמח בו כלומר שראה הים את הקב"ה:
|
| 7מ֘שֵׁ֚ל בִּגְבֽוּרָת֨וֹ | עוֹלָ֗ם עֵ֖ינָיו בַּגּוֹיִ֣ם תִּצְפֶּ֑ינָה הַסּֽוֹרְרִ֓ים | אַל־יָר֖וּמוּ (כתיב יָר֖יּמוּ) לָ֣מוֹ סֶֽלָה: |
| אל ירומו:
אל תהי ידם רמה:
|
| 8בָּֽרֲכ֖וּ עַמִּ֥ים | אֱלֹהֵ֑ינוּ וְ֜הַשְׁמִ֗יעוּ ק֣וֹל תְּהִלָּתֽוֹ: |
| ברכו עמים אלהינו:
על נפלאותיו שהוא שם נפשנו בחיים בגלות ואינכם יכולים להשמיד אותנו:
|
| 9הַשָּׂ֣ם נַ֖פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ: |
| 10כִּֽי־בְחַנְתָּ֥נוּ אֱלֹהִ֑ים צְ֜רַפְתָּ֗נוּ כִּצְרָף־כָּֽסֶף: |
| כי בחנתנו:
בצרה בגולה:
|
| צרפתנו:
להסיר הסיגים ממנו שנשוב בתשובה לפניך כמו שצורפים הכסף להסיר הסיגים ממנו:
|
| 11הֲבֵאתָ֥נוּ בַמְּצוּדָ֑ה שַׂ֖מְתָּ מּוּעָקָ֣ה בְמָתְנֵֽינוּ: |
| הבאתנו במצודה:
במקום צר כמו במאסר:
|
| מועקה:
לשון מסגר וכל המעיק והמציק כמוהו:
|
| 12הִרְכַּ֥בְתָּ אֱנ֗וֹשׁ לְרֹ֫אשֵׁ֥נוּ בָּֽאנוּ־בָאֵ֥שׁ וּבַמַּ֑יִם וַ֜תּֽוֹצִיאֵ֗נוּ לָֽרְוָיָֽה: |
| הרכבת אנוש לראשינו:
מלכי כל אומה ואומה:
|
| 13אָב֣וֹא בֵֽיתְךָ֣ בְעוֹל֑וֹת אֲשַׁלֵּ֖ם לְךָ֣ נְדָרָֽי: |
| אבוא ביתך:
בבנותך בית המקדש נשלם נדרינו שנדרנו בגולה:
|
| 14אֲשֶׁר־פָּצ֥וּ שְׂפָתָ֑י וְדִבֶּר־פִּ֜֗י בַּצַּר־לִֽי: |
| 15עֹ֘ל֚וֹת מֵיחִ֣ים אַֽעֲלֶה־ לָּ֖ךְ עִם־קְטֹ֣רֶת אֵילִ֑ים אֶֽעֱשֶׂ֨ה בָקָ֖ר עִם־עַתּוּדִ֣ים סֶֽלָה: |
| מיחים:
שמנים לשון מוח:
|
| 16לְכ֚וּ שִׁמְע֣וּ וַֽ֖אֲסַפְּרָה כָּל־יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי: |
| כל יראי אלהים:
הם הגרי' שיתגיירו:
|
| 17אֵלָ֥יו פִּי־קָרָ֑אתִי וְ֜רוֹמַ֗ם תַּ֣חַת לְשׁוֹנִֽי: |
| אליו פי קראתי:
כשהיינו בגולה קראנוהו וספרנו רוממותיו בלשוננו:
|
| ורומם:
כמו ונתרומם, מצאתי בפי קראתי אליו ורומם שם מלה רוממות שלו מוכן תחת לשוני להוציאו בפה כמו (איוב כ) יכחידנה תחת לשונו:
|
| 18אָוֶן אִם־רָאִ֣יתִי בְלִבִּ֑י לֹ֖א יִשְׁמַ֥ע | אֲדֹנָֽי: |
| און אם ראיתי וגו':
לא פעל עמנו כחטאתינו עשה עמנו כלא רואה ולא שומע און שבלבבנו:
|
| 19אָכֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים הִ֜קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי: |
| אכן:
באמת יש לדעת:
|
| 20בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֚ר לֹֽא־הֵסִ֖יר תְּפִלָּתִ֥י וְחַסְדּ֗וֹ מֵֽאִתִּֽי: |
| אשר לא הסיר תפלתי:
מלפניו וחסדו לא הסיר מאתי:
|
