פרק מא

1לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
2אַשְׁרֵי מַשְׂכִּ֣יל אֶל־דָּ֑ל בְּי֥וֹם רָ֜עָ֗ה יְמַלְּטֵ֥הוּ יְהֹוָֽה:
אל דל: חולה לבקרו כענין שנאמר (ש"א י"ג) מדוע אתה ככה דל דאמנון:
ביום רעה: זה גיהנם, ובעולם הזה מה שכרו:
3יְהֹוָ֨ה | יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִֽ֖יחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁ֣ר (כתיב יְאֻשַּׁ֣ר) בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֜תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹֽיְבָֽיו:
ה' ישמרהו ויחייהו: למי שמבקרו ומטיב לו:
4יְֽהוָ֗ה יִ֖סְעָדֶנּוּ עַל־עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל־מִ֜שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ:
על ערש דוי: ערש לי"ט בלע"ז (דברים ג׳:י״א) והנה ערשו ערש ברזל, כשיחלה גם הוא יסעדנו, מהו על ערש דוי זה יום שביעי של חולי שהוא דוה מאוד כך נדרש באגדת תהלים:
כל משכבו הפכת בחליו: אף בשעה שחליו כבד עליו שנהפך כל מרגועו ומנוחתו:
5אֲנִי־אָ֖מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חָנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֜פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ:
אני אמרתי ה' חנני: אני אין לי מבקרים לטובה וכשאני צועק מתוך חוליי ואומר ה' חנני וגו' אויבי שמחים עלי ואומרים דבר הרע לי מתי ימות וגו':
6אֽוֹיְבַ֗י יֹֽאמְר֣וּ רַ֣ע לִ֑י מָתַ֥י יָ֜מ֗וּת וְאָבַ֥ד שְׁמֽוֹ:
7וְאִם־בָּ֬א לִרְא֨וֹת | שָׁ֬וְא יְדַבֵּ֗ר לִבּ֗וֹ יִֽקְבָּץ־אָ֥וֶן ל֑וֹ יֵצֵ֖א לַח֣וּץ יְדַבֵּֽר:
שוא ידבר: מראה עצמו כאילו הוא מיצר וכשהוא יושב לפני יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה:
8יַ֗חַד עָלַ֣י יִ֖תְלַֽחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָ֑י עָלַ֓י | יַחְשְׁב֖וּ רָעָ֣ה לִֽי:
עלי יחשבו: דבר שהוא רעה לי ומה המחשב':
9דְּֽבַר־בְּ֖לִיַּעַל יָצ֣וּק בּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁ֥ר שָׁ֜כַ֗ב לֹֽא־יוֹ֘סִ֥יף לָקֽוּם:
דבר בליעל יצוק בו: כל רשעיות שעשה יצוקו וישתפכו בגופו והואיל ואשר שכב לא יוסיף לקום כך מקללים אותי:
10גַּ֚ם אִישׁ־שְׁלוֹמִ֨י | אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב:
הגדיל עלי עקב: מארב כמו (יהושע ח׳:י״ג) ואת עקבו מים לעיר:
11וְאַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה חָנֵּ֥נִי וַֽהֲקִימֵ֥נִ֥י וַֽאֲשַׁלְּמָ֥ה לָהֶֽם:
12בְּזֹ֣את יָ֖דַעְתִּי כִּֽי־חָפַ֣צְתָּ בִּ֑י כִּ֚י לֹֽא־יָרִ֖יעַ אֹֽיְבִ֣י עָלָֽי:
בזאת ידעתי וגו': כשתחננו ותקיימנו אדע כי חפצת בי כאשר לא יריע אויבי תרועת שמחה עלי ואראה כי בתמי תמכת בי:
13וַֽאֲנִ֗י בְּ֖תֻמִּי תָּמַ֣כְתָּ בִּ֑י וַתַּצִּיבֵ֖נִי לְפָנֶ֣יךָ לְעוֹלָֽם:
14בָּ֘ר֚וּךְ יְהֹוָ֨ה | אֱלֹ֘הֵ֚י יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ֖הָֽעוֹלָם וְעַ֥ד הָֽעוֹלָ֗ם אָ֘מֵ֚ן | וְאָמֵֽן:
ברוך ה': כשאקום מחוליי אברכך כן: