פרק מ

1לַֽמְנַצֵּ֖חַ לְדָוִ֥ד מִזְמֽוֹר:
2קַוֹּ֣ה קִוִּ֣יתִי יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥ט אֵ֜לַ֗י וַיִּשְׁמַ֥ע שַׁוְעָתִֽי:
קוה קויתי ה': במצרים, ומזמור זה גם הוא כנגד כל ישראל:
ויט אלי: אזנו:
3וַיַּ֚עֲלֵ֨נִי | מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן וַיָּ֖קֶם עַל־סֶ֥לַע רַ֜גְלָ֗י כּוֹנֵ֥ן אֲשֻׁרָֽי:
מבור שאון: מאסירים של מצרים ומשאון המיית ים:
מטיט היון: מן הים היון לשון רפש פיינ"ש בלע"ז:
כונן: הכין אשורי וצעדי:
4וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י | שִׁ֥יר חָדָשׁ֘ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְ֜יִבְטְח֗וּ בַּֽיהֹוָֽה:
שיר חדש: שירת הים:
5אַֽשְֽׁרֵ֥י הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְ֖הֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹֽא־פָנָ֥ה אֶל־רְ֜הָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב:
רהבים: לשון גסות כמו (ישעיהו ג׳:ה׳) ירהבו הנער, שהם הרהיבוני (שיר ז'):
ושטי כזב: משטים מדרך הישר אחרי הכזב שטי איטורנ"אנץ בלע"ז:
6רַבּ֚וֹת עָשִׂ֨יתָ | אַתָּ֚ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהַי֘ נִפְלְאֹתֶ֥יךָ וּמַחְשְׁבֹתֶ֗יךָ אֵ֫לֵ֥ינוּ אֵ֚ין | עֲרֹ֬ךְ אֵלֶ֗יךָ אַגִּ֥ידָה וַֽאֲדַבֵּ֑רָה עָֽ֜צְמ֗וּ מִסַּפֵּֽר:
נפלאותיך ומחשבתיך אלינו: בשבילנו בראת עולמך קרעת לנו את הים וחשבת מרחוק להטיב לנו, איחרתנו במדבר ארבעים שנה מפני האמורים שקצצו את האילנות והחריבו ארצ' כששמעו שישראל יוצאין ללכת לרשת את ארצם:
אין ערוך אליך: אין לדמות לך כל שר ומושיע, לשון ערך כמו כערכך (ויקרא כ"ז) אהפרישי"יר בלע"ז:
אגידה ואדברה: אם באתי להגיד ולדבר עצמו מספר:
7זֶ֚בַח וּמִנְחָ֨ה | לֹֽא־חָפַ֗צְתָּ אָ֖זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַֽ֜חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ:
זבח ומנחה לא חפצת: ביום מתן תורה כענין שנאמר ועתה אם תשמע בקול ה' וגו' (שמות י״ט:ה׳), וכן (בירמיהו ז׳:כ״ב) הוא אומר כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים וגו' על דברי עולה או זבח כי יקרב מכם אמרתי ולא הזקקתי חובה להכביד עליה' תמידין ומוספין אינם אלא נחת רוח שאמרתי ונעשה רצוני ודבר מועט (סא"א):
אזנים כרית לי: לאמר שמעו בקולי:
כרית: עשיתם חלולים לשמוע:
8אָ֣ז אָ֖מַרְתִּי הִנֵּה־בָ֑אתִי בִּמְגִלַּת־סֵ֜֗פֶר כָּת֥וּב עָלָֽי:
אז: בשעת מתן תורה אמרתי לפניך הנה באתי אליך במסורת בריתך (שמות כ״ד:ז׳) נעשה ונשמע דבר זו כתוב עדות עלי במגלת ספר בתורת משה:
9לַֽעֲשׂ֬וֹת רְצֽוֹנְךָ֣ אֱלֹהַ֣י חָפָ֑צְתִּי וְ֜תוֹרָֽתְךָ֗ בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי:
ותורתך בתוך מעי: אף מאכלי על פי תורתך הוא:
10בִּשַּׂ֚רְתִּי צֶ֨דֶק | בְּקָ֘הָ֚ל רָ֗ב הִנֵּ֣ה שְׂ֖פָתַי לֹ֣א אֶכְלָ֑א יְ֜הֹוָ֗ה אַתָּ֥ה יָדָֽעְתָּ:
בשרתי צדק: שירה על הים ושירה על הבאר שירת דבורה:
לא אכלא: לא אמנע לשון ויכלא הגשם (בראשית ח׳:ב׳):
11צִדְקָֽתְךָ֚ לֹֽא־כִסִּ֨יתִי | בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י אֱמוּנָֽתְךָ֣ וּתְשׁוּעָֽתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי לֹא־כִחַ֖דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב:
12אַתָּ֚ה יְהֹוָ֗ה לֹא־תִכְלָ֣א רַֽחֲמֶ֣יךָ מִמֶּ֑נִּי חַסְדְּךָ֥ וַֽ֜אֲמִתְּךָ֗ תָּמִ֥יד יִצְּרֽוּנִי:
לא תכלא רחמיך: לא תמנע:
יצרוני: ישמרוני:
13כִּ֚י אָֽפְפ֨וּ עָלַ֪י רָע֡וֹת עַד־אֵ֬ין מִסְפָּ֗ר הִשִּׂיג֣וּנִי עֲ֖ו‍ֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹ֣לְתִּי לִרְא֑וֹת עָֽצְמ֖וּ מִשַּֽׂעֲר֥וֹת רֹ֜אשִׁ֗י וְלִבִּ֥י עֲזָבָֽנִי:
אפפו: סבבו:
14רְצֵֽה־ יְ֖הֹוָה לְהַצִּילֵ֑נִי יְ֜הֹוָ֗ה לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:
15יֵבֹ֚שׁוּ וְיַחְפְּר֨וּ | יַחַד֘ מְבַקְשֵׁ֥י נַפְשִׁ֗י לִסְפּ֫וֹתָ֥הּ יִסֹּ֣גוּ אָ֖חוֹר וְיִכָּֽלְמ֑וּ חֲ֜פֵצֵ֗י רָֽעָתִֽי:
לספותה: לכלותה כדמתרגמינן (דברים ב׳:י״ד) עד תם כל הדור עד דסף כל דרא:
16יָשֹֽׁמּוּ עַל־עֵ֣קֶב בָּשְׁתָּ֑ם הָאֹֽמְרִ֥ים לִ֜֗י הֶאָ֥ח | הֶאָֽח:
ישומו: יתמהו:
על עקב בשתם: כשיקבלו בשתם על עקב הכל במדה שמדדו ובדרך שהלכו למולי, על עקב (לקמן ע"ז) ועקבותיך לא נודעו (שיר השירים א׳:ח׳) צאי לך בעקבי הצאן כולם לשון מדרך כף רגל הם טרצי"ש בלע"ז, על עקב אנ"ציש טרצ"יש:
האומרים לי האח: האומרים עלי בשבילי האח כשהצרה באה מתהללים באידי, כל עני ואביון שבתהלים אינו אלא כנגד ישראל:
17יָ֘שִׂ֚ישׂוּ וְיִשְׂמְח֨וּ | בְּךָ֗ כָּל־מְבַ֫קְשֶׁ֥יךָ יֹֽאמְר֣וּ תָ֖מִיד יִגְדַּ֣ל יְהֹוָ֑ה אֹֽ֜הֲבֵ֗י תְּשֽׁוּעָתֶֽךָ:
18וַֽאֲנִ֚י | עָנִ֣י וְאֶבְיוֹן֘ אֲדֹנָ֪י יַֽחֲשָׁב֫ לִ֥י עֶזְרָתִ֣י וּמְפַלְטִ֣י אַ֑תָּה אֱ֜לֹהַ֗י אַל־תְּאַחַֽר:
יחשב לי: יתן לי לב לחשוב עניותי ואביונותי להושיעני:
יחשב לי: פנישוי"יט בלע"ז: