פרק לג

1רַֽנְּנ֣וּ צַ֖דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה לַ֜יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:

2הוֹד֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֜שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ:

בנבל עשור. של עשר מיני נעימה:

3שִׁ֣ירוּ ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֜גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה:

4כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וְכָל־מַֽ֜עֲשֵׂ֗הוּ בֶּֽאֱמוּנָֽה:

5אֹהֵֽב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֜הֹוָ֗ה מָֽלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:

6בִּדְבַ֣ר יְ֖הֹוָה שָׁמַ֣יִם נַֽעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֜֗יו כָּל־צְבָאָֽם:

7כֹּנֵ֣ס כַּ֖נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:

כנד. לשון גובה, וכן תרגום אונקלוס נצבו כמו נד (שמות ט״ו:ח׳) קמו כשור, וכן פירש מנחם ואין נד ונאד שוין:

נותן באוצרות תהומות. תחת הארץ:

8יִֽירְא֣וּ מֵֽ֖יהֹוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֜ג֗וּרוּ כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:

9כִּ֚י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֜וָּ֗ה וַֽיַּֽעֲמֹֽד:

10יְהֹוָ֗ה הֵ֖פִיר עֲצַ֣ת גּוֹיִ֑ם הֵ֜נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:

11עֲצַ֣ת יְ֖הֹוָה לְעוֹלָ֣ם תַּֽעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֜בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

12אַשְׁרֵ֣י הַ֖גּוֹי אֲשֶׁר־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַֽחֲלָ֣ה לֽוֹ:

13מִשָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהֹוָ֑ה רָ֜אָ֗ה אֶת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:

14מִֽמְּכֽוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:

השגיח. הביט:

15הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֜מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַֽעֲשֵׂיהֶֽם:

היוצר יחד לבם. לב כלם יחד ויודע כל המחשבות ורבותינו הסיבוהו אל ממכון שבתו השגיח היוצר יחד לבם, ודרשו מכאן שכולן נסקרין בסקירה אחת:

16אֵ֣ין הַ֖מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֜בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ:

17שֶׁ֣קֶר הַ֖סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֜יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:

18הִנֵּ֚ה עֵ֣ין יְ֖הֹוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַֽחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:

19לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּלְחַיּוֹתָ֥ם בָּֽרָעָֽב:

20נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהֹוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָֽגִנֵּ֣נוּ הֽוּא:

21כִּי־ב֖וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֚י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ:

22יְהִי־חַסְדְּךָ֣ יְהֹוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּֽ֜אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ: