| 1לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֜הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: |
| נפשי אשא.
אכוון לבי:
|
| 2אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֖טַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצ֖וּ אוֹיְבַ֣י לִֽי: |
| 3גַּ֣ם כָּל־ק֖וֶֹיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֜בֹ֗שׁוּ הַבּֽוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם: |
| הבוגדים ריקם.
הגזלנים החמסנים המושיבים את העניים ריקם מנכסיהם כמו (לעיל ז') ואחלצה צוררי ריקם:
|
| 4דְּרָכֶ֣יךָ יְ֖הֹוָה הֽוֹדִיעֵ֑נִי אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי: |
| 5הַדְרִיכֵ֚נִי בַֽאֲמִתֶּ֨ךָ | וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּי־אַ֖תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אֽוֹתְךָ֥ קִ֜וִּ֗יתִי כָּל־הַיּֽוֹם: |
| הדריכני.
אדריצימו"י בלעז:
|
| אותך קויתי כל היום.
הוא העה"ז שהוא יום לאומות ולילה לישראל:
|
| 6זְכֹר־רַֽחֲמֶ֣יךָ יְ֖הֹוָה וַֽחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵֽעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה: |
| כי מעולם המה.
מימות אדם הראשון שאמרת לו ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב׳:י״ז) ונתת לו יום משלך שהוא אלף שנים:
|
| 7חַטֹּ֚אות נְעוּרַ֨י | וּפְשָׁעַ֗י אַל־תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּֽחַסְדְּךָ֥ זְכָר־לִי־אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טֽוּבְךָ֣ יְהֹוָֽה: |
| כחסדך זכר לי.
הראוי לחסדך זכור לי אלו מעשים טובים שבידי:
|
| 8ט֣וֹב וְיָשָׁ֥ר יְהֹוָ֑ה עַל־כֵּ֚ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ: |
| טוב וישר ה'.
וחפץ להצדיק בריותיו:
|
| על כן יורה חטאים בדרך.
תשובה, ד"א יורה חטאים הרוצחים שנאמר תכין לך הדרך וגו' (דברים י״ט:ג׳) מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כו' כדאיתא במכות:
|
| 9יַדְרֵ֣ךְ עֲ֖נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וִֽילַמֵּ֖ד עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ: |
| 10כָּל־אָרְח֣וֹת יְ֖הֹוָה חֶ֣סֶד וֶֽאֱמֶ֑ת לְנֹֽצְרֵ֥י בְ֜רִית֗וֹ וְעֵֽדֹתָֽיו: |
| 11לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑ה וְסָֽלַחְתָּ֥ לַֽ֜עֲוֹנִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא: |
| למען שמך.
הרב סלח לעוני:
|
| כי רב הוא.
כי נאה לרב לסלוח עון רב:
|
| 12מִ֤י זֶ֣ה הָ֖אִישׁ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑ה י֜וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר: |
| מי זה האיש ירא ה'.
הקב"ה יורנו בדרך שהוא יבחר הוא דרך הטוב:
|
| 13נַפְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין וְ֜זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ: |
| נפשו בטוב תלין.
כשילין בקבר תלין בטובה נפשו:
|
| 14ס֣וֹד יְ֖הֹוָה לִֽירֵאָ֑יו וּ֜בְרִית֗וֹ לְהֽוֹדִיעָֽם: |
| 15עֵינַי תָּמִ֣יד אֶל־יְהֹוָ֑ה כִּי־ה֤וּא יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי: |
| 16פְּנֵה־אֵלַ֥י וְחָנֵּ֑נִי כִּֽי־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי: |
| כי יחיד ועני אני.
ועון רבים תלוי בי ולנגדן אני יחיד לפיכך פנה אלי וחנני כי תפלתי צריכה לתשועת כל ישראל:
|
| 17צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֜מְּצֽוּקוֹתַ֗י הֽוֹצִיאֵֽנִי: |
| 18רְאֵֽה־עָנְיִ֥י וַֽעֲמָלִ֑י וְ֜שָׂ֗א לְכָל־חַטֹּאותָֽי: |
| ראה עניי ועמלי.
ועל ידיהם שא לכל חטאתי:
|
| 19רְאֵ֣ה אֹֽיְבַ֥י כִּי־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי: |
| ושנאת חמס.
שלא כדין:
|
| 20שָׁמְרָ֣ה נַ֖פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי אַל־אֵ֜ב֗וֹשׁ כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ: |
| 21תֹּם־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי כִּ֜י֗ קִוִּיתִֽיךָ: |
| יצרוני.
ישמרוני:
|
| 22פְּדֵה־אֱלֹהִ֥ים אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֜כֹּ֗ל צָֽרוֹתָֽיו: |