| 1לַֽ֜מְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: |
| 2יְהֹוָ֗ה בְּעָזְּךָ֥ יִשְׂמַח־מֶ֑לֶךְ וּ֜בִֽישׁוּעָֽתְךָ֗ מַ֘ה־יָּ֥גֶל (כתיב יָּ֥גֶיל) מְאֹֽד: |
| בעזך ישמח מלך.
רבותינו פתרוהו על מלך המשיח ונכון הדבר לפותרו עוד על דוד עצמו לתשובת אחרים שדרשו בו שאחר שלקח את בת שבע אמר מזמור זה:
|
| 3תַּֽאֲוַ֣ת לִ֖בּוֹ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ וַֽאֲרֶ֥שֶׁת שְֹ֜פָתָ֗יו בַּל־מָנַ֥עְתָּ סֶּֽלָה: |
| וארשת.
לשון דבור ואין לו דמיון ומנחם הביא לו חבר כרשיון כורש מלך פרס (עזרא ג') ושניהם לשון מבטא שפתים:
|
| 4כִּי־תְ֖קַדְּמֶֽנּוּ בִּרְכ֣וֹת ט֑וֹב תָּשִׁ֥ית לְ֜רֹאשׁ֗וֹ עֲטֶ֣רֶת פָּֽז: |
| כי תקדמנו ברכות טוב.
קודם ששאלתי ממך הקדמת לי ברכתך על ידי נתן הנביא והקימותי את זרעך וגו' (ש"ב ז') והכינותי את כסא ממלכתך על ישראל לעולם:
|
| תשית לראשו עטרת פז.
ויקח עטרת מלכם ותהי על ראש דוד (שם ב' י"ב):
|
| 5חַיִּ֚ים | שָׁאַ֣ל מִ֖מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֜מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד: |
| חיים שאל ממך.
כשהייתי בורח לחוצה לארץ מפני שאול הייתי מתפלל אתהלך לפני ה' בארצות החיים (לקמן קי"ו):
|
| נתתה לו.
שהשיבותני לארץ ישראל:
|
| אורך ימים.
למלכותי שאמרת והכינותי את כסא ממלכתך עד עולם:
|
| 6גָּד֣וֹל כְּ֖בוֹדוֹ בִּישֽׁוּעָתֶ֑ךָ ה֥וֹד וְ֜הָדָר תְּשַׁוֶּ֥ה עָלָֽיו: |
| תשוה.
מנחם פתר תשוה תשים תשית לשון א' להם:
|
| 7כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֜שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ: |
| תחדהו.
לשון חדוה:
|
| את פניך.
בגן עדן, ורבותינו שדרשוהו במלך המשיח הביאו ראיה לדבר ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי (דניאל ז׳:י״ג) ואומר (ירמיהו ל׳:כ״א) והקרבתיו ונגש אלי:
|
| 8כִּֽי־הַ֖מֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּֽיהֹוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶ֜לְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט: |
| בל ימוט.
ובחסד עליון הוא בוטח שלא ימוט:
|
| 9תִּמְצָ֣א יָֽ֖דְךָ לְכָל־אֹיְבֶ֑יךָ יְ֜מִֽינְךָ תִּמְצָ֥א שׂנְאֶֽיךָ: |
| תמצא ידך לכל אויביך.
כל מכת ידך שיש לך להביא הבא על אויביך:
|
| 10תְּשִׁיתֵ֚מוֹ | כְּתַנּ֥וּר אֵשׁ֘ לְעֵ֪ת פָּ֫נֶ֥יךָ יְ֖הֹוָה בְּאַפּ֣וֹ יְבַלְּעֵ֑ם וְתֹֽאכְלֵ֥ם אֵֽשׁ: |
| לעת פניך.
לעת זעמך:
|
| באפו יבלעם.
תפלה היא זו:
|
| 11פִּרְיָֽמוֹ מֵאֶ֣רֶץ תְּאַבֵּ֑ד וְ֜זַרְעָ֗ם מִבְּנֵ֥י אָדָֽם: |
| פרימו מארץ תאבד.
להקב"ה הוא מתפלל שיאבד זרעו של עמלק הרשע:
|
| 12כִּֽי־נָט֣וּ עָלֶ֣יךָ רָעָ֑ה חָֽשְׁב֥וּ מְ֜זִמָּ֗ה בַּל־יוּכָֽלוּ: |
| כי נטו עליך רעה.
כנגד טיטוס הרשע שאמר הרג את עצמו:
|
| בל יוכלו.
לעשותה:
|
| 13כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣מוֹ שֶׁ֑כֶם בְּמֵֽיתָרֶ֥יךָ תְ֜כוֹנֵ֗ן עַל־פְּנֵיהֶֽם: |
| כי תשיתמו שכם.
אשר תשית אותם לחלק שיחלקו ישראל את ממונם כמו שנאמר (ישעיהו כ״ג:י״ח) והיה סחרה ואתננה וגו':
|
| במיתריך תכונן על פניהם.
במיתרי קשתותיך תכונן חציך ותזמינם לירות על פניהם:
|
| 14ר֣וּמָה יְהֹוָ֣ה בְּעֻזֶּ֑ךָ נָשִׁ֥ירָה וּֽ֜נְזַמְּרָה גְּבוּרָתֶֽךָ: |
| רומה ה' בעזך.
על הקמים ונשירה ונזמרה, (סא"א):
|
