| 1לַֽמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: |
| 2יַֽעַנְךָ֣ יְ֖הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֜שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֚ם | אֱלֹהֵ֬י יַֽעֲקֹֽב: |
| יענך ה' ביום צרה.
המזמור הזה על שם שהיה שולח את יואב ואת כל ישראל למלחמה והוא היה עומד בירושלם ומתפלל עליהן כענין שנאמר (שמואל ב י״ח:ג׳-ד׳) טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור ואמרו רבותינו אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה:
|
| שם אלהי יעקב.
שהבטיחו בלכתו לחרן ושמר הבטחתו לכך נאמר אלהי יעקב:
|
| 3יִשְׁלַ֣ח עֶזְרְךָ֣ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֜מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ: |
| מקדש.
מהיכל קדשו שהוא שוכן שם:
|
| 4יִזְכֹּ֥ר כָּל־מִנְחֹתֶ֑יךָ וְ֜עוֹלָֽתְךָ֗ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶּֽלָה: |
| מנחותיך ועולתך.
הם התפלות שאתם מתפללים במלחמה:
|
| ידשנה סלה.
לשון שומן כמו (דברים ל״א:כ׳) ואכל ושבע ודשן כלומר יקבלם ברצון כעולות מחים:
|
| 5יִֽתֶּן־לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל־עֲצָֽתְךָ֥ יְמַלֵּֽא: |
| 6נְרַ֚נְּנָ֨ה | בִּ֘ישׁ֚וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵׁם־אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֜הֹוָ֗ה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ: |
| נרננה בישועתך.
כשיושיע אותך הקב"ה נרננ' כולנו להקב"ה:
|
| ובשמו נדגול.
נתאסף ונעשה חיל:
|
| 7עַתָּ֚ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֚י הוֹשִׁ֥יעַ | יְהֹוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַֽ֖עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֜גְבוּר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ: |
| עתה ידעתי.
זו היא הרננה שנרנן עתה בתשועה זו שבאה ליואב ולישראל, ידעתי שחפץ המקום בי וענני משמי קדשו כי תשועתם היא תשועתי:
|
| 8אֵ֣לֶּה בָ֖רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַֽאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: |
| אלה ברכב.
יש מן האומות שבוטחים ברכב ברזל שלהם ויש שבוטחים בסוסיהם אבל אנחנו בשם ה' נזכיר כי לו הישועה נזכיר לשון הקטרה ותפלה כמו (ישעיהו ס״ו:ג׳) מזכיר לבונה את אזכרתה (ויקרא א') ולפי' המה יכרעו ויפולו:
|
| 9הֵמָּה כָּֽרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַֽאֲנַ֥חְנוּ קַּ֜֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: |
| ואנחנו קמנו ונתעודד.
נתגבר עליהם כמו (לקמן קמז) מעודד ענוים לשון עוז:
|
| 10יְהֹוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֜מֶּ֗לֶךְ יַֽעֲנֵ֥נוּ בְיֽוֹם־קָרְאֵֽנוּ: |
