| 1בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ מָק֣וֹר נִפְתָּ֔ח לְבֵ֥ית דָּוִ֖יד וּלְיֹֽשְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם לְחַטַּ֖את וּלְנִדָּֽה: |
| לחטאת ולנדה:
לאדיותא וכן ת"י אשבוק לחוביהון כמא דמדכן במי אדיותא ובקטם תורתא דחטאתא באפר חטאת:
|
| 2וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻ֣ם | יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת אַכְרִ֞ית אֶת־שְׁמ֚וֹת הָֽעֲצַבִּים֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְלֹ֥א יִזָּֽכְר֖וּ ע֑וֹד וְגַ֧ם אֶת־הַנְּבִיאִ֛ים וְאֶת־ר֥וּחַ הַטֻּמְאָ֖ה אַֽעֲבִ֥יר מִן־הָאָֽרֶץ: |
| וגם את הנביאים:
נביאי שיקרא:
|
| רוח הטומאה:
יצר הרע:
|
| 3וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִנָּבֵ֣א אִישׁ֘ עוֹד֒ וְאָֽמְר֣וּ אֵ֠לָיו אָבִ֨יו וְאִמּ֚וֹ יֹֽלְדָיו֙ לֹ֣א תִֽחְיֶ֔ה כִּ֛י שֶׁ֥קֶר דִּבַּ֖רְתָּ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וּדְקָרֻ֜הוּ אָבִ֧יהוּ וְאִמּ֛וֹ יֹֽלְדָ֥יו בְּהִנָּֽבְאֽוֹ: |
| 4וְהָיָ֣ה | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵבֹ֧שׁוּ הַנְּבִיאִ֛ים אִ֥ישׁ מֵֽחֶזְיֹנ֖וֹ בְּהִנָּֽבְאֹת֑וֹ וְלֹ֧א יִלְבְּשׁ֛וּ אַדֶּ֥רֶת שֵׂעָ֖ר לְמַ֥עַן כַּחֵֽשׁ: |
| אדרת שער:
כן דרך מסיתים ומדיחי' מתעטפי' בטליתם כאילו הם אנשים צדיקים למען יקובלו כחשיהם:
|
| 5וְאָמַ֕ר לֹ֥א נָבִ֖יא אָנֹ֑כִי אִ֣ישׁ־עֹבֵ֚ד אֲדָמָה֙ אָנֹ֔כִי כִּֽי־אָדָ֖ם הִקְנַ֥נִי מִנְּעוּרָֽי: |
| כי אדם הקנני:
פתר בו מנחם לשון מקנה צאן ובקר כי אני כשאר כל אדם שאינו עסוק בנבואו' הפקידני מנעורי לשמו' את מקנהו:
|
| 6וְאָמַ֣ר אֵלָ֔יו מָ֧ה הַמַּכּ֛וֹת הָאֵ֖לֶּה בֵּ֣ין יָדֶ֑יךָ וְאָמַ֕ר אֲשֶׁ֥ר הֻכֵּ֖יתִי בֵּ֥ית מְאַֽהֲבָֽי: |
| בין ידיך:
בין כתפיך שם מלקין עוברי עבירה:
|
| בית מאהבי:
אשר אהובני והוכיחוני לדרך הישרה:
|
| 7חֶ֗רֶב עוּרִ֚י עַל־רֹעִי֙ וְעַל־גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֚ךְ אֶת־הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַֽהֲשִֽׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל־הַצֹּֽעֲרִֽים: |
| חרב עורי על רועי:
על אותו שהפקדתיו על צאן גלותי:
|
| ועל גבר עמיתי:
שחברתיו אלי לשמור צאני כמוני:
|
| הך את הרועה:
את מלך רומי הרשעה:
|
| ותפוצנה הצאן:
שכבושה תחת ידו:
|
| והשיבותי ידי:
ואשנה מכותי שנית:
|
| על הצוערים:
על השלטונים הצעירים מן המלכים ויונתן תרגם:
|
| ותפוצנה הצאן:
ויתבדרון שלטוניא ותירגם:
|
| על הצוערים:
ממונים שלהם השניים להם וכן ת"י המקרא הזה באומות חרבא איתגלי על מלכא דבבל ועל שלטוניא חבריה דכוותיה דדמי ליה אמר ה' צבאות קטול ית מלכא דבבל ויתבדרון שלטוניא ואין לשון התרגום הזה נופל על ישראל שלא מצינו בתרגום ובמקרא שלטונין בישראל אלא מלך ושרים ותרגום שלהן רברבין:
|
| 8וְהָיָ֚ה בְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה פִּֽי־שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּֽרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ: |
| והשלישית יותר בה:
יתגיירו ויחיו:
|
| 9וְהֵֽבֵאתִ֚י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא | יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי אֶֽעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי: |
| והבאתי את השלישית באש:
ואעיל ית תליתא בעקא בכור דאשא שיסבלו וישאו מקצת הגרים מהעכו"ם בצרות חבלו של משיח ובמלחמות גוג ומגוג עם ישראל ומשם יבחנו כי גרי אמת הם כי הרבה מן המתיהדים תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג כמ"ש באגדה:
|
| והוא יאמר ה':
כשיתפלל יתפלל לה' ולא לאלהיו הראשון:
|
