פרק ו

1וָֽאָשֻׁ֗ב וָֽאֶשָּׂ֚א עֵינַי֙ וָֽאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבַּ֚ע מַרְכָּבוֹת֙ יֹֽצְא֔וֹת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הֶֽהָרִ֑ים וְהֶֽהָרִ֖ים הָרֵ֥י נְחֹֽשֶׁת:
וההרים הרי נחושת.  סי' על חוזק מלכיות הללו הבא להם מבין שני ההרים שהוא קשה ואמיץ שאלו ד' מרכבות שלוחי הקב"ה לתת ממשלת לד' מלכיות בבל ומדי יון ואדום:
2בַּמֶּרְכָּבָ֥ה הָרִֽאשֹׁנָ֖ה סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית סוּסִ֥ים שְׁחֹרִֽים:
סוסים אדומים.  הם שהרכיבו את בבל שהיא אדומה כמו שכתוב אנת הוא ראשה די דהבא (דניאל ב׳:ל״ח):
שחורים.  להרכיב את מדי שהשחירה את פניהם של ישראל בימי המן:
3וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשְּׁלִשִׁ֖ית סוּסִ֣ים לְבָנִ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית סוּסִ֥ים בְּרֻדִּ֖ים אֲמֻצִּֽים:
לבנים.  להרכיב את פרס שבנה את הבית:
ברודים.  המה מנומרים להרכיב את יון שעינו את ישראל במיני גזרות משונות זו מזה:
אמוצים.  להרכיב ישמעאל (ס"א אדום) ולא ידעתי מהו ל' אמוצים ויונתן תרגם קטמנין:
4וָאַ֙עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י מָה־אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי:
5וַיַּ֥עַן הַמַּלְאָ֖ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑י אֵ֗לֶּה אַרְבַּע֙ רוּח֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם יוֹצְא֕וֹת מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב עַל־אֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ:
אלה ארבע רוחות השמים.  שרי העכו"ם מלכיות הקדמוניות המושלות בד' רוחות השמים:
יוצאות מהתיצב וגו'.  באו לפניו ונתן להם רשות מפיו למשול:
6אֲשֶׁר־בָּ֞הּ הַסּוּסִ֣ים הַשְּׁחֹרִ֗ים יֹֽצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְהַלְּבָנִ֔ים יָֽצְא֖וּ אֶל־אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְהַ֨בְּרֻדִּ֔ים יָֽצְא֖וּ אֶל־אֶ֥רֶץ הַתֵּימָֽן:
אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון.  להרכיב את מדי ועל האדומים לא כתב יוצאים שכבר כלתה לה ממשלת בבל:
והלבנים יצאו אל אחריהם.  להרכיב את פרס שתיהן בצפון ומשלו על בבל:
והברודים יצאו אל ארץ התימן.  להרכיב את יון ויטלו המלוכ' מיד פרס ובפתרונו לרב סעדיה בדניאל ראיתי מלך הנגב הוא מלך יון:
7וְהָֽאֲמֻצִּ֣ים יָצְא֗וּ וַיְבַקְשׁוּ֙ לָלֶ֙כֶת֙ לְהִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ וַיֹּ֕אמֶר לְכ֖וּ הִתְהַלְּכ֣וּ בָאָ֑רֶץ וַתִּתְהַלַּ֖כְנָה בָּאָֽרֶץ:
והאמוצים יצאו ויבקשו.  מלפניו שיהא אורך גדול לממשלתם ללכת בכל הארץ:
ויאמר לכו התהלכו בארץ.  נתן להם רשות למשול ממשל רב והוא מלכות אדום:
8וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן:
ראה היוצאים אל ארץ צפון.  להרכיב מדי ופרס:
הניחו את רוחי.  שככו את חמתי בבבל שהשחיתו את בלשצר וזרעו של נבוכדנצר הוא שאמר (ישעיהו מ״ח:י״ד) ה' אהבו ויעשה חפצו בבבל וגו':
9וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
10לָק֙וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵֽחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טֽוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַעְיָ֑ה וּבָאתָ֚ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּית יֹֽאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל:
לקוח מאת הגולה מחלדי וגו',: אשר באו מבבל.  כל האנשים האלה:
11וְלָֽקַחְתָּ֥ כֶֽסֶף־וְזָהָ֖ב וְעָשִׂ֣יתָ עֲטָר֑וֹת וְשַׂמְתָּ֗ בְּרֹ֛אשׁ יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּדֽוֹל:
12וְאָֽמַרְתָּ֚ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֚מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה:
צמח שמו.  הוא זרובבל האמור למעלה הנני מביא את עבדי צמח ועל שם שצמחה גדולתו מעט מעט ויש פותרים אותו במלך המשיח אבל כל הענין הזה מדבר בבית שני:
ומתחתיו יצמח.  מזרע המלוכה:
13וְ֠הוּא יִבְנֶ֞ה אֶת־הֵיכַ֚ל יְהֹוָה֙ וְהֽוּא־יִשָּׂ֣א ה֔וֹד וְיָשַׁ֥ב וּמָשַׁ֖ל עַל־כִּסְא֑וֹ וְהָיָ֚ה כֹהֵן֙ עַל־כִּסְא֔וֹ וַֽעֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם תִּֽהְיֶ֖ה בֵּ֥ין שְׁנֵיהֶֽם:
והוא ישא הוד.  הוד נשיאות:
וישב.  כהן גדול על כסא הכהונה:
ועצת שלום וגו'.  הנשיא והכהן יאהבו זה את זה:
14וְהָֽעֲטָרֹ֗ת תִּֽהְיֶה֙ לְחֵ֙לֶם֙ וּלְטֽוֹבִיָּ֣ה וְלִידַֽעְיָ֔ה וּלְחֵ֖ן בֶּן־צְפַנְיָ֑ה לְזִכָּר֖וֹן בְּהֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה:
והעטרות תהיה לחלם וגו'.  מקרא מסורס הוא והעטרות תהיינה בהיכל ה' לזכרון טוב לחלם ולטוביה אשר התנדבו הכסף והזהב ואותן עטרות היו תלויות בחלונות בגובה ההיכל כמו ששנינו במסכת מדות.
חלם.  הוא חלדי:
15וּרְחוֹקִ֣ים | יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:
והיה אם שמוע.  והיה לכם הדבר הזה אם שמוע תשמעו וגו':