| 1וָֽאָשֻׁ֗ב וָֽאֶשָּׂ֚א עֵינַי֙ וָֽאֶרְאֶ֔ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבַּ֚ע מַרְכָּבוֹת֙ יֹֽצְא֔וֹת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הֶֽהָרִ֑ים וְהֶֽהָרִ֖ים הָרֵ֥י נְחֹֽשֶׁת: |
| וההרים הרי נחושת.
סי' על חוזק מלכיות הללו הבא להם מבין שני ההרים שהוא קשה ואמיץ שאלו ד' מרכבות שלוחי הקב"ה לתת ממשלת לד' מלכיות בבל ומדי יון ואדום:
|
| 2בַּמֶּרְכָּבָ֥ה הָרִֽאשֹׁנָ֖ה סוּסִ֣ים אֲדֻמִּ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית סוּסִ֥ים שְׁחֹרִֽים: |
| סוסים אדומים.
הם שהרכיבו את בבל שהיא אדומה כמו שכתוב אנת הוא ראשה די דהבא (דניאל ב׳:ל״ח):
|
| שחורים.
להרכיב את מדי שהשחירה את פניהם של ישראל בימי המן:
|
| 3וּבַמֶּרְכָּבָ֥ה הַשְּׁלִשִׁ֖ית סוּסִ֣ים לְבָנִ֑ים וּבַמֶּרְכָּבָה֙ הָֽרְבִעִ֔ית סוּסִ֥ים בְּרֻדִּ֖ים אֲמֻצִּֽים: |
| לבנים.
להרכיב את פרס שבנה את הבית:
|
| ברודים.
המה מנומרים להרכיב את יון שעינו את ישראל במיני גזרות משונות זו מזה:
|
| אמוצים.
להרכיב ישמעאל (ס"א אדום) ולא ידעתי מהו ל' אמוצים ויונתן תרגם קטמנין:
|
| 4וָאַ֙עַן֙ וָֽאֹמַ֔ר אֶל־הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י מָה־אֵ֖לֶּה אֲדֹנִֽי: |
| 5וַיַּ֥עַן הַמַּלְאָ֖ךְ וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֑י אֵ֗לֶּה אַרְבַּע֙ רוּח֣וֹת הַשָּׁמַ֔יִם יוֹצְא֕וֹת מֵֽהִתְיַצֵּ֖ב עַל־אֲד֥וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ: |
| אלה ארבע רוחות השמים.
שרי העכו"ם מלכיות הקדמוניות המושלות בד' רוחות השמים:
|
| יוצאות מהתיצב וגו'.
באו לפניו ונתן להם רשות מפיו למשול:
|
| 6אֲשֶׁר־בָּ֞הּ הַסּוּסִ֣ים הַשְּׁחֹרִ֗ים יֹֽצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן וְהַלְּבָנִ֔ים יָֽצְא֖וּ אֶל־אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְהַ֨בְּרֻדִּ֔ים יָֽצְא֖וּ אֶל־אֶ֥רֶץ הַתֵּימָֽן: |
| אשר בה הסוסים השחורים יוצאים אל ארץ צפון.
להרכיב את מדי ועל האדומים לא כתב יוצאים שכבר כלתה לה ממשלת בבל:
|
| והלבנים יצאו אל אחריהם.
להרכיב את פרס שתיהן בצפון ומשלו על בבל:
|
| והברודים יצאו אל ארץ התימן.
להרכיב את יון ויטלו המלוכ' מיד פרס ובפתרונו לרב סעדיה בדניאל ראיתי מלך הנגב הוא מלך יון:
|
| 7וְהָֽאֲמֻצִּ֣ים יָצְא֗וּ וַיְבַקְשׁוּ֙ לָלֶ֙כֶת֙ לְהִתְהַלֵּ֣ךְ בָּאָ֔רֶץ וַיֹּ֕אמֶר לְכ֖וּ הִתְהַלְּכ֣וּ בָאָ֑רֶץ וַתִּתְהַלַּ֖כְנָה בָּאָֽרֶץ: |
| והאמוצים יצאו ויבקשו.
מלפניו שיהא אורך גדול לממשלתם ללכת בכל הארץ:
|
| ויאמר לכו התהלכו בארץ.
נתן להם רשות למשול ממשל רב והוא מלכות אדום:
|
| 8וַיַּזְעֵ֣ק אֹתִ֔י וַיְדַבֵּ֥ר אֵלַ֖י לֵאמֹ֑ר רְאֵ֗ה הַיּֽוֹצְאִים֙ אֶל־אֶ֣רֶץ צָפ֔וֹן הֵנִ֥יחוּ אֶת־רוּחִ֖י בְּאֶ֥רֶץ צָפֽוֹן: |
| ראה היוצאים אל ארץ צפון.
להרכיב מדי ופרס:
|
| הניחו את רוחי.
שככו את חמתי בבבל שהשחיתו את בלשצר וזרעו של נבוכדנצר הוא שאמר (ישעיהו מ״ח:י״ד) ה' אהבו ויעשה חפצו בבבל וגו':
|
| 9וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: |
| 10לָק֙וֹחַ֙ מֵאֵ֣ת הַגּוֹלָ֔ה מֵֽחֶלְדַּ֕י וּמֵאֵ֥ת טֽוֹבִיָּ֖ה וּמֵאֵ֣ת יְדַעְיָ֑ה וּבָאתָ֚ אַתָּה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וּבָ֗אתָ בֵּית יֹֽאשִׁיָּ֣ה בֶן־צְפַנְיָ֔ה אֲשֶׁר־בָּ֖אוּ מִבָּבֶֽל: |
| לקוח מאת הגולה מחלדי וגו',: אשר באו מבבל.
כל האנשים האלה:
|
| 11וְלָֽקַחְתָּ֥ כֶֽסֶף־וְזָהָ֖ב וְעָשִׂ֣יתָ עֲטָר֑וֹת וְשַׂמְתָּ֗ בְּרֹ֛אשׁ יְהוֹשֻׁ֥עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֖ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּדֽוֹל: |
| 12וְאָֽמַרְתָּ֚ אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הִנֵּה־אִ֞ישׁ צֶ֚מַח שְׁמוֹ֙ וּמִתַּחְתָּ֣יו יִצְמָ֔ח וּבָנָ֖ה אֶת־הֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה: |
| צמח שמו.
הוא זרובבל האמור למעלה הנני מביא את עבדי צמח ועל שם שצמחה גדולתו מעט מעט ויש פותרים אותו במלך המשיח אבל כל הענין הזה מדבר בבית שני:
|
| ומתחתיו יצמח.
מזרע המלוכה:
|
| 13וְ֠הוּא יִבְנֶ֞ה אֶת־הֵיכַ֚ל יְהֹוָה֙ וְהֽוּא־יִשָּׂ֣א ה֔וֹד וְיָשַׁ֥ב וּמָשַׁ֖ל עַל־כִּסְא֑וֹ וְהָיָ֚ה כֹהֵן֙ עַל־כִּסְא֔וֹ וַֽעֲצַ֣ת שָׁל֔וֹם תִּֽהְיֶ֖ה בֵּ֥ין שְׁנֵיהֶֽם: |
| והוא ישא הוד.
הוד נשיאות:
|
| וישב.
כהן גדול על כסא הכהונה:
|
| ועצת שלום וגו'.
הנשיא והכהן יאהבו זה את זה:
|
| 14וְהָֽעֲטָרֹ֗ת תִּֽהְיֶה֙ לְחֵ֙לֶם֙ וּלְטֽוֹבִיָּ֣ה וְלִידַֽעְיָ֔ה וּלְחֵ֖ן בֶּן־צְפַנְיָ֑ה לְזִכָּר֖וֹן בְּהֵיכַ֥ל יְהֹוָֽה: |
| והעטרות תהיה לחלם וגו'.
מקרא מסורס הוא והעטרות תהיינה בהיכל ה' לזכרון טוב לחלם ולטוביה אשר התנדבו הכסף והזהב ואותן עטרות היו תלויות בחלונות בגובה ההיכל כמו ששנינו במסכת מדות.
|
| חלם.
הוא חלדי:
|
| 15וּרְחוֹקִ֣ים | יָבֹ֗אוּ וּבָנוּ֙ בְּהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּֽי־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁלָחַ֣נִי אֲלֵיכֶ֑ם וְהָיָה֙ אִם־שָׁמ֣וֹעַ תִּשְׁמְע֔וּן בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: |
| והיה אם שמוע.
והיה לכם הדבר הזה אם שמוע תשמעו וגו':
|
