פרק ג

1ה֥וֹי מֽוֹרְאָ֖ה וְנִגְאָלָ֑ה הָעִ֖יר הַיּוֹנָֽה:

הוי מוראה ונגאלה: עד עכשיו דבר בנינוה ועכשיו חוזר על ירושלים הוי שתהא לבז ולסחי כרואי ותהא מגואלת בצחן עוונה:

מוראה: כמו מוראתו (ויקרא א) ושמתיך כרואי (נחום ג):

העיר היונה: כיונה פותה אין לב:

2לֹ֚א שָֽׁמְעָה֙ בְּק֔וֹל לֹ֥א לָֽקְחָ֖ה מוּסָ֑ר בַּֽיהֹוָה֙ לֹ֣א בָטָ֔חָה אֶל־אֱלֹהֶ֖יהָ לֹ֥א קָרֵֽבָה:

3שָׂרֶ֣יהָ בְקִרְבָּ֔הּ אֲרָי֖וֹת שֹֽׁאֲגִ֑ים ֹשׂפְטֶ֙יהָ֙ זְאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב לֹ֥א גָֽרְמ֖וּ לַבֹּֽקֶר:

זאבי ערב: הממהרים לאכול טרפם בלילה:

לא גרמו לבוקר: לא השאירו אף העצמות לגרם לבוקר:

4נְבִיאֶ֙יהָ֙ פֹּֽחֲזִ֔ים אַנְשֵׁ֖י בֹּֽגְד֑וֹת כֹּֽהֲנֶ֙יהָ֙ חִלְּלוּ־קֹ֔דֶשׁ חָֽמְס֖וּ תּוֹרָֽה:

חמסו תורה: לא הורו אותה לשואליהם:

5יְהֹוָ֚ה צַדִּיק֙ בְּקִרְבָּ֔הּ לֹ֥א יַֽעֲשֶׂ֖ה עַוְלָ֑ה בַּבֹּ֨קֶר בַּבֹּ֜קֶר מִשְׁפָּט֨וֹ יִתֵּ֚ן לָאוֹר֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔ר וְלֹֽא־יוֹדֵ֥עַ עַוָּ֖ל בֹּֽשֶׁת:

ה' צדיק: השרה שכינתו בקרבם ולפיכך אינו יכול לראות במעשיהם הרעים כי צדיק הוא ואין עולה לפניו:

משפטו יתן לאור: נותן לאור דן דין אמת לאמתו:

ולא יודע עול בשת: וכל זה לא נתנו שופטי עול שבתוכה אל לבם להתבייש מן הצדיק השוכן ביניהם:

6הִכְרַ֣תִּי גוֹיִ֗ם נָשַׁ֙מּוּ֙ פִּנּוֹתָ֔ם הֶֽחֱרַ֥בְתִּי חֽוּצוֹתָ֖ם מִבְּלִ֣י עוֹבֵ֑ר נִצְדּ֧וּ עָרֵיהֶ֛ם מִבְּלִי־אִ֖ישׁ מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב:

הכרתי גוים: הבאתי פורענו' על העכו"ם כדי שתראו ותיראו כמו שהוא מסיים והולך אמרתי אך תראי אותי:

7אָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּֽירְאִ֚י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם:

ולא יכרת מעונה: ולא יחרבון מדוריה:

כל אשר פקדתי עליה: ולא יכרת ממנו כל הטוב אשר צויתי להביא עליה:

8לָכֵ֚ן חַכּוּ־לִי֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה לְי֖וֹם קוּמִ֣י לְעַ֑ד כִּ֣י מִשְׁפָּטִי֩ לֶֽאֱסֹ֨ף גּוֹיִ֜ם לְקָבְצִ֣י מַמְלָכ֗וֹת לִשְׁפֹּ֨ךְ עֲלֵיהֶ֚ם זַעְמִי֙ כֹּל חֲר֣וֹן אַפִּ֔י כִּי בְּאֵ֣שׁ קִנְאָתִ֔י תֵּֽאָכֵ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ:

קומי לעד: שאקום להתוועד עליכם:

9כִּי־אָ֛ז אֶהְפֹּ֥ךְ אֶל־עַמִּ֖ים שָׂפָ֣ה בְרוּרָ֑ה לִקְרֹ֚א כֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה לְעָבְד֖וֹ שְׁכֶ֥ם אֶחָֽד:

10מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כ֑וּשׁ עֲתָרַי֙ בַּת־פּוּצַ֔י יֽוֹבִל֖וּן מִנְחָתִֽי:

מעבר לנהרי כוש: יובילון לי מנחה:

עתרי: את המתפללין אלי:

בת פוצי: כנסיות נפוצותי אשר הפיצותי:

11בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא לֹ֚א תֵב֙וֹשִׁי֙ מִכֹּ֣ל עֲלִ֣ילֹתַ֔יִךְ אֲשֶׁ֥ר פָּשַׁ֖עַתְּ בִּ֑י כִּי־אָ֣ז | אָסִ֣יר מִקִּרְבֵּ֗ךְ עַלִּיזֵי֙ גַּֽאֲוָתֵ֔ךְ וְלֹֽא־תוֹסִ֧פִי לְגָבְהָ֛ה ע֖וֹד בְּהַ֥ר קָדְשִֽׁי:

לא תבושי מכל עלילותיך: כי כבר לקית ונרצה עוונך:

12וְהִשְׁאַרְתִּ֣י בְקִרְבֵּ֔ךְ עַ֥ם עָנִ֖י וָדָ֑ל וְחָס֖וּ בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה:

עם עני ודל: עם ענוותן ומקבל עולבן:

13שְׁאֵרִ֨ית יִשְׂרָאֵ֜ל לֹֽא־יַֽעֲשׂ֚וּ עַוְלָה֙ וְלֹֽא־יְדַבְּר֣וּ כָזָ֔ב וְלֹֽא־יִמָּצֵ֥א בְפִיהֶ֖ם לְשׁ֣וֹן תַּרְמִ֑ית כִּֽי־הֵ֛מָּה יִרְע֥וּ וְרָֽבְצ֖וּ וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:

14רָנִּי֙ בַּת־צִיּ֔וֹן הָרִ֖יעוּ יִשְׂרָאֵ֑ל שִׂמְחִ֚י וְעָלְזִי֙ בְּכָל־לֵ֔ב בַּ֖ת יְרֽוּשָׁלִָֽם:

15הֵסִ֚יר יְהֹוָה֙ מִשְׁפָּטַ֔יִךְ פִּנָּ֖ה אֹֽיְבֵ֑ךְ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֚ל | יְהֹוָה֙ בְּקִרְבֵּ֔ךְ לֹֽא־תִירְאִ֥י רַ֖ע עֽוֹד:

משפטיך: יסוריך יושטיצ"א בלע"ז:

16בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵֽאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אַל־תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ:

17יְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛יִךְ בְּקִרְבֵּ֖ךְ גִּבּ֣וֹר יוֹשִׁ֑יעַ יָשִׂ֨ישׂ עָלַ֜יִךְ בְּשִׂמְחָ֗ה יַחֲרִישׁ֙ בְּאַ֣הֲבָת֔וֹ יָגִ֥יל עָלַ֖יִךְ בְּרִנָּֽה:

גבור יושיע: גבור הוא אשר יושיע מן העכו"ם:

יחריש באהבתו: יכסה על פשעיך באהבתו וכן ת"י יכבוש על חובך ברחמתיה:

18נוּגֵ֧י מִמּוֹעֵ֛ד אָסַ֖פְתִּי מִמֵּ֣ךְ הָי֑וּ מַשְׂאֵ֥ת עָלֶ֖יהָ חֶרְפָּֽה:

נוגי ממועד: אספתי את המוצאים ממועדי שלא היו משמרים שבתות וימים טובים:

אספתי: כליתי:

ממך היו: מעמך היו:

משאת עליה חרפה: על אותה אשמה היה לך משאת חרפה:

נוגי: לשון הוצאה כמו הגו סיגים (משלי כה) כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) ואין שורש בתיב' אלא הגימ"ל לבדה:

19הִֽנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהֽוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּֽלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכָל־הָאָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽם:

הנני עושה: ת"י הא אנא עביד גמירא ויש לפותרו ל' עישוי כמו ועסות' רשעים (מלאכי ג):

בכל הארץ בשתם: בכל מקום אשר היו שם לבשתם שם אתנם לשם ולתהלה:

20בָּעֵ֚ת הַהִיא֙ אָבִ֣יא אֶתְכֶ֔ם וּבָעֵ֖ת קַבְּצִ֣י אֶתְכֶ֑ם כִּֽי־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֜ם לְשֵׁ֣ם וְלִתְהִלָּ֗ה בְּכֹל֙ עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ בְּשׁוּבִ֧י אֶת־שְׁבֽוּתֵיכֶ֛ם לְעֵֽינֵיכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהֹוָֽה: