| 1 הַמַּשָּׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא: |
| המשא אשר חזה:
מטל נבואתא מה שנשא וקבל ברוח הקדש:
|
| 2עַד־אָ֧נָה יְהֹוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ: |
| עד אנה ה':
צופה היה ברוה"ק שעתיד נבוכדנצר למלוך בכיפה ולהיות מיצר לישראל כענין שנאמר בנבואתו כי הנני מקים את הכשדים וגו' ועל זאת היה מתאונן ומתפלל:
|
| אזעק אליך חמס:
אזכיר לפניך חמס העשוי לי ואינך מושיע:
|
| 3לָ֣מָּה תַרְאֵ֚נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֛יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא: |
| און:
ביזה וחמס:
|
| ועמל תביט:
עמל זה אתה מביט ואינך עוזר:
|
| ויהי ריב ומדון ישא:
וזה נבוכדנצר הנושא ריב ומדון הווה ומתקיים ומצליח.
|
| ויהי:
ויתקיים אותו אשר ריב ומדון ישא כן תרגום יונתן:
|
| 4עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹֽא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֚י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל: |
| על כן תפוג תורה:
על זה שישראל רואין הצלחתו שלו תפיג ותעבור תורה מהם וישמעו לו וישתחוו לצורה בבקעת דורא:
|
| ולא יצא לנצח משפט:
הדת לאמיתו:
|
| מכתיר:
סובב כמו (תהילים כ״ב:י״ג) אבירי בשן כתרוני:
|
| 5רְא֚וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַֽאֲמִ֖ינוּ כִּֽי־יְסֻפָּֽר: |
| לא תאמינו כי יסופר:
זאת לכם אשר אני מקים את הכשדים העם אשר לא היה כדאי להבראות כמו שנאמר (ישעיה כג) זה העם לא היה הם אחד משלשה דברים שהקב"ה כביכול מתחרט על בריאתם ועתה יקום ויהיה מר ונמהר לרוץ וללכת למרחבי ארצות כל הגוים:
|
| 6כִּֽי־הִנְנִ֚י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַֽהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹא־לֽוֹ: |
| 7אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא: |
| ממנו משפטו ושאתו יצא:
ממנו שופטים ממנו מלכים המטילין משא ואימה על הכל:
|
| משפטים:
יושטיצי"א בלע"ז:
|
| 8וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵֽרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶֽאֱכֽוֹל: |
| ופשו פרשיו:
רבו פרשיו:
|
| 9כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּֽאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי: |
| לחמס יבוא:
לשלול ולבוז:
|
| מגמת פניהם:
לשון הגמיאיני נא (בראשית כד) יגמא ארץ (איוב לט) רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו ואף כאן מגמת פניהם גמיאת שאיפת פניהם דומה לרוח הקדים עזה שברוחות כן תירגם יונתן:
|
| 10וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹֽזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ הוּא לְכָל־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַיִּלְכְּדָֽהּ: |
| והוא במלכים יתקלס:
מתלוצץ בהם וכל לשון קלסה ל' דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע פרלרי"ץ בלע"ז:
|
| משחק:
כמו שחוק כמו משמר מסתר:
|
| לכל מבצר ישחק:
אם אויבו במבצר חזק ישחוק לו:
|
| ויצבור עפר:
עליו ברוב חיילותיו כל אחד נושא משא עפר והרי היא לפני החומה תל גבוה ונלחמים בה על העיר והיא שפיכת סוללה כי כולן מתורגמות ויצבור עלה מליתא ואף היא ל' מילוא שהיה בעיר דוד הוא תל גבוה ונלחמים בה שעל ראשה מגדל בנוי ושיפועו משפע לצדדין וסביבות מרגלותיו חומה נמוכה להחזיק העפר מליפול:
|
| 11אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַיַּֽעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵֽאלֹהֽוֹ: |
| אז חלף רוח:
אז בראותו דרכו צלחה רוח חולפת ועוברת עליו רוח אשמה ומהו הרוח זה:
|
| כחו לאלוהו:
הכח הזה הוא נותן לאלוהו ואמר אלהי עשה לי כל החיל הזה:
|
| 12הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהֹוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יח יְסַדְתּֽוֹ: |
| הלא אתה מקדם אלהי קדושי וכו':
,אמר הנביא ואתה למה תחריש לכל זאת וזה שכתוב לא נמות אחד מתיקוני סופרים שבמקרא הוא שכינה הכתוב וכן (מלאכי א׳:י״ג) והפחתם אותו וכן הרבה המפורשים בספרי ולפי תיקון הסופרים זה פירושו הלא אתה אלהי מקדם קדושי אל תתני למות בידו:
|
| ה' למשפט שמתו:
ידעתי כי לא העמדתו לזה אלא לשפוט את המורדים בך ומכל מקום כל זה למה יתקיים הלא
|
| 13טְה֚וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵֽרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֚מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּֽחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ: |
| טהור עינים:
אתה מראות ברע:
|
| והביט:
כמו ולהביט אל עמל:
|
| צדיק ממנו:
שהוא מסמא את עיני צדקיהו:
|
| 14וַתַּֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹֽא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ: |
| ותעשה אדם:
לפני נבוכדנצר הפקר כדגי הים שכל הרוצה לצוד צודה מהם:
|
| 15כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַֽאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל: |
| כלה בחכה העלה:
כל האדם זה נבוכדנצר העלה בחכה שלו:
|
| יגורהו:
לשון אגרה בקציר (משלי י) נהרסו ממגורות (יואל א):
|
| 16עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֚י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַֽאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה: |
| יזבח לחרמו:
לעכו"ם שהוא אומר שהיא כובשת הכל לפניו:
|
| בהמה:
כמו בהם בשבילם:
|
| בריאה:
שמנה:
|
| 17הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַֽהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל: |
| העל כן יריק חרמו:
יש תמיהות הרבה המתקיימת כמו הנגלה נגליתי דעלי (ש"א ב) הרואה אתה (שם ב טו) אף כאן הנראה בעיניך שעל כן הוא מצליח כל שעה שיריק חרמו על הכל ולצוד ציד:
|
| יריק:
כמו (תהלים לה) הרק חנית, וירק את חניכיו (בראשית יד) מזדיין בחרמו:
|
