פרק ב

1תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֙יעוּ֙ בְּהַ֣ר קָדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־בָ֥א יֽוֹם־יְהֹוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב:

תקעו שופר. להשמיעם שישובו בתשובה בטרם תבואתם הרעה הזאת:

יום ה'. מה שאמרנו למעלה:

2י֧וֹם חֹ֣שֶׁךְ וַֽאֲפֵלָ֗ה י֚וֹם עָנָן֙ וַֽעֲרָפֶ֔ל כְּשַׁ֖חַר פָּרֻ֣שׂ עַל־הֶֽהָרִ֑ים עַם רַ֣ב וְעָצ֔וּם כָּמֹ֗הוּ לֹ֚א נִֽהְיָה֙ מִן־הָ֣עוֹלָ֔ם וְאַֽחֲרָיו֙ לֹ֣א יוֹסֵ֔ף עַד־שְׁנֵ֖י דּ֥וֹר וָדֽוֹר:

כשחר פרוש על ההרים. הארבה והגזם נפרשים על ההרים כשחר הנפרש בכל העולם:

כמוהו לא נהיה מן העולם. לבוא כל המינים הללו זה אחר זה אבל מין ארבה לבדו לא היה כמו אותו של מצרים שנאמר ואחריו לא יהיה כן (שמות י׳:י״ד):

3לְפָנָיו֙ אָ֣כְלָה אֵ֔שׁ וְאַֽחֲרָ֖יו תְּלַהֵ֣ט לֶֽהָבָ֑ה כְּגַן־עֵ֨דֶן הָאָ֜רֶץ לְפָנָ֗יו וְאַֽחֲרָיו֙ מִדְבַּ֣ר שְׁמָמָ֔ה וְגַם־פְּלֵיטָ֖ה לֹא־הָ֥יְתָה לּֽוֹ:

לפניו אכלה אש. משחיתים את הכל כאילו אש אוכלת לפניהם ולהבה מלהטת אחריהם:

כגן עדן. היתה הארץ לפני בואו ואחר שילך הניח את הארץ כמדבר שממה:

4כְּמַרְאֵ֥ה סוּסִ֖ים מַרְאֵ֑הוּ וּכְפָֽרָשִׁ֖ים כֵּ֥ן יְרוּצֽוּן:

כמראה סוסים מראהו. במרוצתו:

5כְּק֣וֹל מַרְכָּב֗וֹת עַל־רָאשֵׁ֚י הֶֽהָרִים֙ יְרַקֵּד֔וּן כְּקוֹל֙ לַ֣הַב אֵ֔שׁ אֹֽכְלָ֖ה קָ֑שׁ כְּעַ֣ם עָצ֔וּם עֱר֖וּךְ מִלְחָמָֽה:

כקול להב. האוכלת קש משמעת קול:

ערוך מלחמה. לפי שהוא דבוק נקוד חטף סגול:

6מִפָּנָ֖יו יָחִ֣ילוּ עַמִּ֑ים כָּל־פָּנִ֖ים קִבְּצ֥וּ פָארֽוּר:

קבצו פארור. שחרות כקדירה כמה דאת אמר ובשלו בפרור (מדבר יא) ואלף הכתובה יתירה היא ואינה נקראת:

7כְּגִבּוֹרִ֣ים יְרֻצ֔וּן כְּאַנְשֵׁ֥י מִלְחָמָ֖ה יַֽעֲל֣וּ חוֹמָ֑ה וְאִ֚ישׁ בִּדְרָכָיו֙ יֵֽלֵכ֔וּן וְלֹ֥א יְעַבְּט֖וּן אֹֽרְחוֹתָֽם:

ולא יעבטון. אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו לא יעקלון:

8וְאִ֚ישׁ אָחִיו֙ לֹ֣א יִדְחָק֔וּן גֶּ֥בֶר בִּמְסִלָּת֖וֹ יֵֽלֵכ֑וּן וּבְעַ֥ד הַשֶּׁ֛לַח יִפֹּ֖לוּ לֹ֥א יִבְצָֽעוּ:

ובעד השלח. כמו בעד החלונים על פני כלי זיין יפלו ויחנו:

ולא יבצעו. ולא יקבלון ממון ויונתן פתר בו לשון שליחות בשביל שליחות של הקב"ה מפילין עצמן ובצע כסף לא לקחו:

9בָּעִ֣יר יָשֹׁ֗קּוּ בַּֽחוֹמָה֙ יְרֻצ֔וּן בַּבָּתִּ֖ים יַֽעֲל֑וּ בְּעַ֧ד הַֽחַלּוֹנִ֛ים יָבֹ֖אוּ כַּגַּנָּֽב:

בעיר ישקו. לשון השמעת קול כמו כמשק גבים (ישעיהו ל״ג:ד׳) דוב שוקק (משלי כח) ממשק חרול (צפניה ב׳:ט׳) וי"ת לשון נשק מזדיינין:

10לְפָנָיו֙ רָ֣גְזָה אֶ֔רֶץ רָֽעֲשׁ֖וּ שָׁמָ֑יִם שֶׁ֚מֶשׁ וְיָרֵ֙חַ֙ קָדָ֔רוּ וְכֽוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם:

רעשו שמים. בשביל פורענו' הבאה על ישראל רוגזים ורועשים:

אספו נגהם. הכניסו אורן:

11וַֽיהֹוָ֗ה נָתַ֚ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֚ב מְאֹד֙ מַֽחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְהֹוָ֛ה וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ:

וה' נתן. עליהם קולו במאמר נביאיו לפני שלחו בהם את חילו זה:

כי רב מאד מחנהו. אשר ישלח בכם אם לא תטיבון:

12וְגַם־עַתָּה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה שֻׁ֥בוּ עָדַ֖י בְּכָל־לְבַבְכֶ֑ם וּבְצ֥וֹם וּבִבְכִ֖י וּבְמִסְפֵּֽד:

13וְקִרְע֚וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל־בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי־חַנּ֚וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֚רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָֽרָעָֽה:

ואל בגדיכם. כי איני חש לקריעת בגדיכם ד"א קרעו לבבכם ואל תצטרכו לקרוע בגדיכם מחמת אבל:

ונחם על הרעה. נהפך למחשבה אחרת:

14מִ֥י יוֹדֵ֖עַ יָשׁ֣וּב וְנִחָ֑ם וְהִשְׁאִ֚יר אַֽחֲרָיו֙ בְּרָכָ֔ה מִנְחָ֣ה וָנֶ֔סֶךְ לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם:

מי יודע. שיש בו עון ישוב וניחם:

והשאיר. החסיל והגזם אחריו ברכה ע"י התשובה תבא ברכה בפירות:

15תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ־צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה:

16אִסְפוּ־עָ֞ם קַדְּשׁ֚וּ קָהָל֙ קִבְצ֣וּ זְקֵנִ֔ים אִסְפוּ֙ עֽוֹלָלִ֔ים וְיוֹנְקֵ֖י שָׁדָ֑יִם יֵצֵ֚א חָתָן֙ מֵֽחֶדְר֔וֹ וְכַלָּ֖ה מֵֽחֻפָּתָֽהּ:

קבצו זקנים. ממשקלות שלח קבוץ אלי ל' רפי וקל:

17בֵּ֚ין הָאוּלָם֙ וְלַמִּזְבֵּ֔חַ יִבְכּוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָֽׁרְתֵ֖י יְהֹוָ֑ה וְיֹֽאמְר֞וּ ח֧וּסָה יְהֹוָ֣ה עַל־עַמֶּ֗ךָ וְאַל־תִּתֵּ֨ן נַֽחֲלָֽתְךָ֚ לְחֶרְפָּה֙ לִמְשָׁל־בָּ֣ם גּוֹיִ֔ם לָמָּה יֹֽאמְר֣וּ בָֽעַמִּ֔ים אַיֵּ֖ה אֱלֹֽהֵיהֶֽם:

לחרפה. לגדופין:

למשל בם גוים. לשון משל ושנינה:

18וַיְקַנֵּ֥א יְהֹוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ:

ויקנא ה' לארצו. לשון המקנא אתה לי (מדבר יא) נכנסה בלבו צרתה ונלח' במלחמת' ונתעסק בצרכיה ורבותינו פירשו לשון התראה התרה בגובאי על עסקי ארצו:

19וַיַּ֨עַן יְהֹוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמּ֗וֹ הִֽנְנִ֨י שֹׁלֵ֚חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹת֑וֹ וְלֹֽא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם ע֛וֹד חֶרְפָּ֖ה בַּגּוֹיִֽם:

חרפה. גדוף שיקראו אתכם חסירי לחם:

20וְֽאֶת־הַצְּפוֹנִ֞י אַרְחִ֣יק מֵֽעֲלֵיכֶ֗ם וְהִדַּחְתִּיו֘ אֶל־אֶ֣רֶץ צִיָּ֣ה וּשְׁמָמָה֒ אֶת־פָּנָ֗יו אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמֹנִ֔י וְסֹפ֖וֹ אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲר֑וֹן וְעָלָ֣ה בָאְשׁ֗וֹ וְתַ֙עַל֙ צַֽחֲנָת֔וֹ כִּ֥י הִגְדִּ֖יל לַֽעֲשֽׂוֹת:

ואת הצפוני. יש לפותרו על חיל הארבה ועליו נופל ל' הדחתיו אל ארץ ציה ושממה ד"א העם הבא מצפון מלכי אשור ורבותינו אומרים זה יצר הרע שצפון בלבבו של אדם:

הקדמוני. המזרחי ורבותינו שפירשו ביצר הרע דרשו שני הימים הללו במקדש ראשון ובמקדש שני וכן פירשוהו על אשר שם פניו במקדש ראשון ושני והחריבם ולפי התרגום שפירשו על חיל מלך אשור צ"ל פניו (אל) הים הקדמוני מקצת חילו אשלח למזרח ומקצתו למערב:

צחנתו. באשו יורה עליו שהוא לשון זוהם וטינוף:

כי הגדיל לעשות. ראה שפשט ידו בגדולים:

21אַל־תִּֽירְאִ֖י אֲדָמָ֑ה גִּ֣ילִי וּשְׂמָ֔חִי כִּֽי־הִגְדִּ֥יל יְהֹוָ֖ה לַֽעֲשֽׂוֹת:

אל תיראי אדמה. ארץ ישראל אם תשובי בתשובה:

22אַל־תִּֽירְאוּ֙ בַּֽהֲמ֣וֹת שָׂדַ֔י כִּ֥י דָֽשְׁא֖וּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר כִּֽי־עֵץ֙ נָשָׂ֣א פִרְי֔וֹ תְּאֵנָ֥ה וָגֶ֖פֶן נָֽתְנ֥וּ חֵילָֽם:

23וּבְנֵ֣י צִיּ֗וֹן גִּ֚ילוּ וְשִׂמְחוּ֙ בַּֽיהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם כִּֽי־נָתַ֥ן לָכֶ֛ם אֶת־הַמּוֹרֶ֖ה לִצְדָקָ֑ה וַיּ֣וֹרֶד לָכֶ֗ם גֶּ֛שֶׁם מוֹרֶ֥ה וּמַלְק֖וֹשׁ בָּֽרִאשֽׁוֹן:

את המורה. את נביאיכם המורים אתכם לשוב אלי כדי לצדק אתכם:

מורה ומלקוש. כמו יורה ומלקוש (דברים י״א:י״ד):

בראשון. בניסן ואע"פ שהיורה היא רביעה ראשונה היורדת על הזרע והוא במרחשון אותה שנה בניסן זרעו כמו שמפורש במסכת תענית שגדלה התבואה באחד עשר יום:

24וּמָֽלְא֥וּ הַגְּרָנ֖וֹת בָּ֑ר וְהֵשִׁ֥יקוּ הַיְקָבִ֖ים תִּיר֥וֹשׁ וְיִצְהָֽר:

והשיקו. לשון השמעת קול כשהקילוח יורד מן הגת אל תוך היקב והוא הבור שלפני הגת:

25וְשִׁלַּמְתִּ֚י לָכֶם֙ אֶת־הַשָּׁנִ֔ים אֲשֶׁר֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה הַיֶּ֖לֶק וְהֶֽחָסִ֣יל וְהַגָּזָ֑ם חֵילִי֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר שִׁלַּ֖חְתִּי בָּכֶֽם:

26וַֽאֲכַלְתֶּ֚ם אָכוֹל֙ וְשָׂב֔וֹעַ וְהִלַּלְתֶּ֗ם אֶת־שֵׁ֚ם יְהֹוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה עִמָּכֶ֖ם לְהַפְלִ֑יא וְלֹֽא־יֵבֹ֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם:

27וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י בְקֶ֚רֶב יִשְׂרָאֵל֙ אָ֔נִי וַֽאֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וְאֵ֣ין ע֑וֹד וְלֹא־יֵב֥שׁוּ עַמִּ֖י לְעוֹלָֽם: