פרק א

1 דְּבַר־יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה אֶל־יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּתוּאֵֽל:

אל יואל בן פתואל. בן שמואל הנביא שפיתה לאל בתפילתו, יש אומרים שנבואה זו נאמרה באותן שבע שנים שאמר אלישע (מלכי' ב ח) כי קרא ה' לרעב וגו' ובימי יהורם בן אחאב היו ובהלכות גדולו' נמצא יואל ונחום וחבקוק היו בימי מנשה:

2שִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יֽוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֚יְתָה זֹּאת֙ בִּ֣ימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶֽם:

ההיתה זאת. האמורה למטה:

3עָלֶ֖יהָ לִבְנֵיכֶ֣ם סַפֵּ֑רוּ וּבְנֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם לְד֥וֹר אַחֵֽר:

4יֶ֚תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָֽאַרְבֶּ֔ה וְיֶ֥תֶר הָֽאַרְבֶּ֖ה אָכַ֣ל הַיָּ֑לֶק וְיֶ֣תֶר הַיֶּ֔לֶק אָכַ֖ל הֶֽחָסִֽיל:

יתר הגזם וגו'. גזם ארבה ילק חסיל מיני גובאי הם ונתנבא עליהם שיבאו ובאו באותן הימים וכלו כל פרי העץ וירק השדה:

5הָקִ֚יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖ילוּ כָּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם:

עסיס. יין הטוב:

6כִּי־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל־אַרְצִ֔י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ:

גוי עלה על ארצי. הגובאי הזה כינהו כצבא גוי:

ומתלעות. הן השינים הגסין שלועס בהן:

7שָׂ֚ם גַּפְנִי֙ לְשַׁמָּ֔ה וּתְאֵֽנָתִ֖י לִקְצָפָ֑ה חָשׂ֚ף חֲשָׂפָהּ֙ וְהִשְׁלִ֔יךְ הִלְבִּ֖ינוּ שָֽׂרִיגֶֽיהָ:

לקצפה. למפח נפש:

חשף חשפה והשליך. קלוף קליפות העץ והשליכו עד הלבינו זמורות הגפן:

8אֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻֽרַת־שַׂ֖ק עַל־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ:

אלי. קינה מתרגמינן אליא:

9הָכְרַ֥ת מִנְחָ֛ה וָנֶ֖סֶךְ מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה אָֽבְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָֽׁרְתֵ֖י יְהֹוָֽה:

הכרת. כמו נכרת ה"א הנקודה בחטף קמץ עומדת במקום נו"ן כמו וחית השדה השלמ' לך (איו' ה):

10שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָֽבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּי שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר:

11הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־חִטָּ֖ה וְעַל־שְׂעוֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה:

הובישו. הכלמו:

אכרים. מנהיגי המחרישה:

על חטה ועל שעורה. מוסב על אכרים, ועל הכורמי' אמר:

12הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כָּל־עֲצֵ֚י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּֽי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם:

הגפן הובישה והתאנה אומללה. נכרתה פסק פריה:

הוביש. כמו יבש:

13חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּֽהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָֽׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּאוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָֽׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ:

14קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּל יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְזַֽעֲק֖וּ אֶל־יְהֹוָֽה:

קדשו צום. הזמינו צום:

עצרה. אסיפה:

15אֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֚י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהֹוָ֔ה וּכְשֹׁ֖ד מִשַּׁדַּ֥י יָבֽוֹא:

אהה. לשון גניחת יללה:

וכשוד. וכביזת שודדים:

יבוא. מאת המקום:

16הֲלֹ֛א נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל:

נגד עינינו. אנו רואים:

17עָֽבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּחַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶֽהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן:

עבשו. העלו חלודה ועיפוש בלע"ז מוי"ישיר:

פרודות. תרגם יונתן גרבי חמרא:

מגרפותיהם. תרגום יונתן מגופתהון מגופת כיסוי החביות:

נשמו אוצרות. של יין ושל שמן:

ממגורות. מגורות של חטין:

18מַה־נֶּֽאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ:

נבוכו. נתערבלו ונסגרו ותעו ביערים ובמדברות:

נאשמו. נתקלקלו באשמתן:

19אֵלֶ֥יךָ יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א כִּי־אֵ֗שׁ אָֽכְלָה֙ נְא֣וֹת מִדְבָּ֔ר וְלֶ֣הָבָ֔ה לִֽהֲטָ֖ה כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה:

נאות מדבר. לשון נוה:

20גַּם־בַּֽהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּֽעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֚י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר:

תערוג. תצעק כאשר פתר דונש ערג לאילים נהם לשחלים וגעה לעגלים וצהל לסוסים ציפצוף לעופות ונבח לכלבים: