פרק לד

1וַיְהִ֥י דְבַר־יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר:
2בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֖א עַל־רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּבֵ֣א וְאָֽמַרְתָּ֩ אֲלֵיהֶ֨ם לָרֹעִ֜ים כֹּֽה־אָמַ֣ר | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה ה֚וֹי רֹעֵ֚י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֚ר הָיוּ֙ רֹעִ֣ים אוֹתָ֔ם הֲל֣וֹא הַצֹּ֔אן יִרְע֖וּ הָֽרֹעִֽים:
על רועי ישראל: על פרנסי ישראל:
אשר היו רועים אותם: את עצמם היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם:
הלא הצאן ירעו הרועים: הלא משפט הרועים לרעות את הצאן ולא לרעות את עצמן:
3אֶת־הַחֵ֚לֶב תֹּאכֵ֙לוּ֙ וְאֶת־הַצֶּ֣מֶר תִּלְבָּ֔שׁוּ הַבְּרִיאָ֖ה תִּזְבָּ֑חוּ הַצֹּ֖אן לֹ֥א תִרְעֽוּ:
4אֶת־הַנַּחְלוֹת֩ לֹ֨א חִזַּקְתֶּ֜ם וְאֶת־הַֽחוֹלָ֣ה לֹֽא־רִפֵּאתֶ֗ם וְלַנִּשְׁבֶּ֙רֶת֙ לֹ֣א חֲבַשְׁתֶּ֔ם וְאֶת־הַנִּדַּ֙חַת֙ לֹ֣א הֲשֵֽׁבֹתֶ֔ם וְאֶת־הָֽאֹבֶ֖דֶת לֹ֣א בִקַּשְׁתֶּ֑ם וּבְחָזְקָ֛ה רְדִיתֶ֥ם אֹתָ֖ם וּבְפָֽרֶךְ:
את הנחלות: את הכחושות מאין כח דולרושי"אש בלע"ז שצריכות חיזוק לתמוך בהן ביד:
לא חבשתם: לקשור שברי העצם זה עם זה כמשפט הרופאי':
ואת הנדחת: שנדחת מתוך העדר אל החוץ:
רדיתם: יסרתם:
5וַתְּפוּצֶ֖ינָה מִבְּלִ֣י רֹעֶ֑ה וַתִּֽהְיֶ֧ינָה לְאָכְלָ֛ה לְכָל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה וַתְּפוּצֶֽינָה:
6יִשְׁגּ֚וּ צֹאנִי֙ בְּכָל־הֶ֣הָרִ֔ים וְעַ֖ל כָּל־גִּבְעָ֣ה רָמָ֑ה וְעַ֨ל כָּל־פְּנֵ֚י הָאָ֙רֶץ֙ נָפֹ֣צוּ צֹאנִ֔י וְאֵ֥ין דּוֹרֵ֖שׁ וְאֵ֥ין מְבַקֵּֽשׁ:
ישגו צאני: הולכות טועות על פני כל ההרים כלו' נעשו הפקר לעשות איש איש כרצונו ולא הוכחתם אותם ולא שפטת' בין איש לרעהו:
7לָכֵ֣ן רֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ אֶת־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽה:
8חַי־אָ֜נִי נְאֻ֣ם | אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִם־לֹ֣א יַ֣עַן הֱיֽוֹת צֹאנִ֣י | לָבַ֡ז וַתִּֽהְיֶינָה֩ צֹאנִ֨י לְאָכְלָ֜ה לְכָל־חַיַּ֚ת הַשָּׂדֶה֙ מֵאֵ֣ין רֹעֶ֔ה וְלֹֽא־דָֽרְשׁ֥וּ רֹעַ֖י אֶת־צֹאנִ֑י וַיִּרְע֚וּ הָֽרֹעִים֙ אוֹתָ֔ם וְאֶת־צֹאנִ֖י לֹ֥א רָעֽוּ:
וירעו הרועים אותם: את עצמם:
9לָכֵן֙ הָֽרֹעִ֔ים שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָֽה:
10כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הִֽנְנִ֨י אֶל־הָֽרֹעִ֜ים וְֽדָרַשְׁתִּ֧י אֶת־צֹאנִ֣י מִיָּדָ֗ם וְהִשְׁבַּתִּים֙ מֵֽרְע֣וֹת צֹ֔אן וְלֹֽא־יִרְע֥וּ ע֛וֹד הָֽרֹעִ֖ים אוֹתָ֑ם וְהִצַּלְתִּ֚י צֹאנִי֙ מִפִּיהֶ֔ם וְלֹֽא־תִהְיֶ֥יןָ לָהֶ֖ם לְאָכְלָֽה:
ולא ירעו עוד הרועים אותם: את עצמם:
11כִּ֛י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הִֽנְנִי־אָ֕נִי וְדָֽרַשְׁתִּ֥י אֶת־צֹאנִ֖י וּבִקַּרְתִּֽים:
ובקרתים: ל' בקור חולים:
12כְּבַקָּרַת֩ רֹעֶ֨ה עֶדְר֜וֹ בְּיוֹם־הֱיוֹת֚וֹ בְתֽוֹךְ צֹאנוֹ֙ נִפְרָשׁ֔וֹת כֵּ֖ן אֲבַקֵּ֣ר אֶת־צֹאנִ֑י וְהִצַּלְתִּ֣י אֶתְהֶ֗ם מִכָּל־הַמְּקוֹמֹת֙ אֲשֶׁ֣ר נָפֹ֣צוּ שָׁ֔ם בְּי֥וֹם עָנָ֖ן וַֽעֲרָפֶֽל:
נפרשות: כשהן נפוצות והוא הולך ביניהם ומאספן יחד:
ביום ענן וערפל: כי כן דרך הצאן להתפזר ביום המעונן:
13וְהֽוֹצֵאתִ֣ים מִן־הָֽעַמִּ֗ים וְקִבַּצְתִּים֙ מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וַֽהֲבִֽיאוֹתִ֖ים אֶל־אַדְמָתָ֑ם וּרְעִיתִים֙ אֶל־הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּֽאֲפִיקִ֕ים וּבְכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ:
14בְּמִרְעֶה־טוֹב֙ אֶרְעֶ֣ה אוֹתָ֔ם וּבְהָרֵ֥י מְרֽוֹם־יִשְׂרָאֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נְוֵהֶ֑ם שָׁ֚ם תִּרְבַּ֙צְנָה֙ בְּנָ֣וֶה ט֔וֹב וּמִרְעֶ֥ה שָׁמֵ֛ן תִּרְעֶ֖ינָה אֶל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
15אֲנִ֨י אֶרְעֶ֚ה צֹאנִי֙ וַֽאֲנִ֣י אַרְבִּיצֵ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
16אֶת־הָֽאֹבֶ֚דֶת אֲבַקֵּשׁ֙ וְאֶת־הַנִּדַּ֣חַת אָשִׁ֔יב וְלַנִּשְׁבֶּ֣רֶת אֶֽחֱבֹ֔שׁ וְאֶת־הַֽחוֹלָ֖ה אֲחַזֵּ֑ק וְאֶת־הַשְּׁמֵנָ֧ה וְאֶת־הַֽחֲזָקָ֛ה אַשְׁמִ֖יד אֶרְעֶ֥נָּה בְמִשְׁפָּֽט:
ואת השמנה ואת החזקה: ההודפת ודוחפת את חברותיה:
17וְאַתֵּ֣נָה צֹאנִ֔י כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה הִנְנִ֚י שֹׁפֵט֙ בֵּין־שֶׂ֣ה לָשֶׂ֔ה לָֽאֵילִ֖ים וְלָֽעַתּוּדִֽים:
בין שה לשה: בין בעלי אגרופין לחלשים:
18הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם הַמִּרְעֶ֚ה הַטּוֹב֙ תִּרְע֔וּ וְיֶ֙תֶר֙ מִרְעֵיכֶ֔ם תִּרְמְס֖וּ בְּרַגְלֵיכֶ֑ם וּמִשְׁקַע־מַ֣יִם תִּשְׁתּ֔וּ וְאֵת֙ הַנּ֣וֹתָרִ֔ים בְּרַגְלֵיכֶ֖ם תִּרְפֹּשֽׂוּן:
המעט מכם: את אשר החזקות שבכם רועות המרעה הטוב והלוואי לא תרמסו המותר ברגליכם ותאכלנה אותן שאר צאני אלא שאף מותר מרעיכם תרמסו ברגליכם ולא די לכם אשר משקה מים תשתו אלא שהנותרי' ברגליכם תרפושין:
ומשקע מים: המים הצלולים ששקע הטיט ולא נעכרו ברגלי' והדוגמא כתרגומו הזעיר לכון דפרנוס טב אתון מתפרנסין ומותר פרנוסכון דישין ברגליכון ומשתי מתקן אתון שתן וית מותרא ברגליכון אתון דישין:
19וְצֹאנִ֑י מִרְמַ֚ס רַגְלֵיכֶם֙ תִּרְעֶ֔ינָה וּמִרְפַּ֥שׂ רַגְלֵיכֶ֖ם תִּשְׁתֶּֽינָה:
וצאני מרמס רגליכם וגו': ועמי מותר מיכל שמשיכון אכלין ומותר משתי שמשיכון שתן:
20לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה אֲלֵיהֶ֑ם הִֽנְנִי־אָ֕נִי וְשָֽׁפַטְתִּי֙ בֵּין־שֶׂ֣ה בִרְיָ֔ה וּבֵ֥ין שֶׂ֖ה רָזָֽה:
שה בריה: חזקה:
רזה: מייגר"א בלעז:
21יַ֗עַן בְּצַ֚ד וּבְכָתֵף֙ תֶּהְדֹּ֔פוּ וּבְקַרְנֵיכֶ֥ם תְּנַגְּח֖וּ כָּל־הַנַּחְל֑וֹת עַ֣ד אֲשֶׁ֧ר הֲפִֽיצוֹתֶ֛ם אוֹתָ֖נָה אֶל־הַחֽוּצָה:
22וְהֽוֹשַׁעְתִּ֣י לְצֹאנִ֔י וְלֹֽא־תִהְיֶ֥ינָה ע֖וֹד לָבַ֑ז וְשָׁ֣פַטְתִּ֔י בֵּ֥ין שֶׂ֖ה לָשֶֽׂה:
23וַֽהֲקִֽמֹתִ֨י עֲלֵיהֶ֜ם רֹעֶ֚ה אֶחָד֙ וְרָעָ֣ה אֶתְהֶ֔ן אֵ֖ת עַבְדִּ֣י דָוִ֑יד הוּא יִרְעֶ֣ה אוֹתָ֔ם וְה֛וּא יִֽהְיֶ֥ה לָהֶ֖ן לְרֹעֶֽה:
עבדי דוד: מלך מזרעו:
24וַֽאֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה אֶהְיֶ֚ה לָהֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְעַבְדִּ֥י דָוִ֖ד נָשִׂ֣יא בְתוֹכָ֑ם אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי:
25וְכָרַתִּ֚י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָֽשְׁב֚וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָֽשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים (כתיב בַּיְּעָורִים) :
וישנו ביערים: ת"י ויתעתקון בחורשא ויש לפותרו בלשון שינה:
26וְנָֽתַתִּ֥י אוֹתָ֛ם וּסְבִיב֥וֹת גִּבְעָתִ֖י בְּרָכָ֑ה וְהֽוֹרַדְתִּ֚י הַגֶּ֙שֶׁם֙ בְּעִתּ֔וֹ גִּשְׁמֵ֥י בְרָכָ֖ה יִֽהְיֽוּ:
ונתתי אותם וסביבות גבעתי: תהא נתינתה בברכה, ונתתי כמו והשכנתי:
27וְנָתַן֩ עֵ֨ץ הַשָּׂדֶ֜ה אֶת־פִּרְי֗וֹ וְהָאָ֙רֶץ֙ תִּתֵּ֣ן יְבוּלָ֔הּ וְהָי֥וּ עַל־אַדְמָתָ֖ם לָבֶ֑טַח וְֽיָֽדְע֞וּ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֗ה בְּשִׁבְרִי֙ אֶת־מֹט֣וֹת עֻלָּ֔ם וְהִ֨צַּלְתִּ֔ים מִיַּ֖ד הָעֹֽבְדִ֥ים בָּהֶֽם:
28וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹֽאכְלֵ֑ם וְיָֽשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַֽחֲרִֽיד:
29וַֽהֲקִֽמֹתִ֥י לָהֶ֛ם מַטָּ֖ע לְשֵׁ֑ם וְלֹֽא־יִהְי֨וּ ע֜וֹד אֲסֻפֵ֚י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ וְלֹֽא־יִשְׂא֥וּ ע֖וֹד כְּלִמַּ֥ת הַגּוֹיִֽם:
מטע לשם: קיום שיהא לשם עולם:
אסופי רעב: טמוני רעב מחמת בושת רעבון ועוני:
30וְיָֽדְע֗וּ כִּ֣י אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם אִתָּ֑ם וְהֵ֗מָּה עַמִּי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
31וְאַתֵּ֥ן צֹאנִ֛י צֹ֥אן מַרְעִיתִ֖י אָדָ֣ם אַתֶּ֑ם אֲנִי֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה:
אדם אתם: אינכם כבהמות בעיני: