| 1כִּקְדֹ֧חַ אֵ֣שׁ הֲמָסִ֗ים מַיִם תִּבְעֶה־אֵ֔שׁ לְהוֹדִ֥יעַ שִׁמְךָ֖ לְצָרֶ֑יךָ מִפָּנֶ֖יךָ גּוֹיִ֥ם יִרְגָּֽזוּ: |
| כקדוח אש.
את דבר הנימס מלפניו וכאשר המים תבעה האש כשתתן גחלת או מתכת במים יעלו המים אבעבועות כל זה עשית במצרי' ויהי ברד ואש מתלקחת בתוכה (שמות ט׳:כ״ד) אבל י"ת כקדוח אש המסים על אליהו בהר הכרמל שנאמ' בו גם המים אשר בתעלה לחכה (מלכים א טו):
|
| להודיע שמך לצריך.
כענין שנא' באותה מכה ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו' (שם) לו עשית עתה כן אז מפניך גוים ירגזו:
|
| 2בַּֽעֲשֽׂוֹתְךָ֥ נֽוֹרָא֖וֹת לֹ֣א נְקַוֶּ֑ה יָרַ֕דְתָּ מִפָּנֶ֖יךָ הָרִ֥ים נָזֹֽלּוּ: |
| בעשותך.
במצרים ובכל האויבים נוראות אשר לא היינו מקוים שתעשה לנו כל אותן נוראות שלא היינו הגונים לכך:
|
| ירדת.
להר סיני אז מפניך הרים נזולו כך פי' דונש בן לברט:
|
| 3וּמֵֽעוֹלָ֥ם לֹא־שָׁמְע֖וּ לֹ֣א הֶֽאֱזִ֑ינוּ עַ֣יִן לֹֽא־רָאָ֗תָה אֱלֹהִים֙ זוּלָ֣תְךָ֔ יַֽעֲשֶׂ֖ה לִמְחַכֵּה־לֽוֹ: |
| ומעולם לא שמעו.
כאותן נוראות שנעשות לאחת מכל העכו"ם לפני כן וגם:
|
| עין לא ראתה אלהים אחר זולתך אשר יעשה האלהים למחכה לו.
מה שעשית אתה למחכה לך כך שמעתי מר' יוסי והנאני, אבל רבותינו שאמרו כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה וגו' משמעו עין שום נביא לא ראתה את אשר יעשה הקב"ה למחכה לו זולתי עיניך אתה אלהים:
|
| 4פָּגַ֚עְתָּ אֶת־שָׂשׂ֙ וְעֹ֣שֵׂה צֶ֔דֶק בִּדְרָכֶ֖יךָ יִזְכְּר֑וּךָ הֵֽן־אַתָּ֚ה קָצַ֙פְתָּ֙ וַנֶּֽחֱטָ֔א בָּהֶ֥ם עוֹלָ֖ם וְנִוָּשֵֽׁעַ: |
| פגעת את שש ועושה צדק.
כמו ויפגע בו וימת (שם א ב) סילקת ממנו והרגת את הצדיקים שהיו ששים לעשות צדק לדרכי רחמיך היו מזכירים אותך בתפלתם:
|
| הן אתה.
כשקצפת עלינו על כל אשר היינו חוטאים |
| בהם מעולם.
נושענו בתפלתם נושענו מעולם:
|
| ונושע.
לשון הווה:
|
| 5וַנְּהִ֚י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֚בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַֽעֲוֹנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ: |
| ונהי כטמא.
מאחר שנסתלקו הצדיקים ממנו:
|
| וכבגד עדים.
וכלבוש מרחק כבגד מאוס שהכל אומרים הסר, עדים תרגום של הסרה:
|
| ונבל כעלה.
ונכמוש כעלה פליישט"ר בלעז:
|
| ועוננו כרוח ישאנו.
ובחובנא כרוחא איתנטילנ':
|
| 6וְאֵֽין־קוֹרֵ֣א בְשִׁמְךָ֔ מִתְעוֹרֵ֖ר לְהַֽחֲזִ֣יק בָּ֑ךְ כִּֽי־הִסְתַּ֚רְתָּ פָנֶ֙יךָ֙ מִמֶּ֔נּוּ וַתְּמוּגֵ֖נוּ בְּיַד־עֲוֹנֵֽנוּ: |
| מתעורר.
כמו מתגבר על יצרו:
|
| ותמוגנו.
ותניענו:
|
| 7וְעַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֚חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹֽצְרֵ֔נוּ וּמַֽעֲשֵׂ֥ה יָֽדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ: |
| 8אַל־תִּקְצֹ֚ף יְהֹוָה֙ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָוֹ֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ: |
| 9עָרֵ֥י קָדְשְׁךָ֖ הָי֣וּ מִדְבָּ֑ר צִיּוֹן֙ מִדְבָּ֣ר הָיָ֔תָה יְרֽוּשָׁלִַ֖ם שְׁמָמָֽה: |
| 10בֵּ֧ית קָדְשֵׁ֣נוּ וְתִפְאַרְתֵּ֗נוּ אֲשֶׁ֚ר הִֽלְל֙וּךָ֙ אֲבֹתֵ֔ינוּ הָיָ֖ה לִשְׂרֵ֣פַת אֵ֑שׁ וְכָל־מַֽחֲמַדֵּ֖ינוּ הָיָ֥ה לְחָרְבָּֽה: |
| 11הַעַל־אֵ֥לֶּה תִתְאַפַּ֖ק יְהֹוָ֑ה תֶּֽחֱשֶׁ֥ה וּתְעַנֵּ֖נוּ עַד־מְאֹֽד: |
| תחשה ותעננו.
תחריש על העשוי לנו עד כאן תפלת הנביא ותחלתה חסדי ה' אזכיר:
|
