| 1הֵ֛ן לֹא־קָֽצְרָ֥ה יַד־יְהֹוָ֖ה מֵֽהוֹשִׁ֑יעַ וְלֹא־כָֽבְדָ֥ה אָזְנ֖וֹ מִשְּׁמֽוֹעַ: |
| הן לא קצרה:
את אשר לא נושעתם לא מקוצר ידו הוא:
|
| 2כִּ֚י אִם־עֲוֹנֹֽתֵיכֶם֙ הָי֣וּ מַבְדִּלִ֔ים בֵּֽינֵכֶ֕ם לְבֵ֖ין אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְחַטֹּֽאותֵיכֶ֗ם הִסְתִּ֧ירוּ פָנִ֛ים מִכֶּ֖ם מִשְּׁמֽוֹעַ: |
| הסתירו פנים:
גרמו לכם שהסתיר פניו מכם:
|
| 3כִּ֚י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹֽאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעֽוֹתֵיכֶ֖ם בֶּֽעָוֹ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשֽׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה: |
| נגאלו:
לשון טינוף וכן לחם מגואל (מלאכי א):
|
| 4אֵֽין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּֽאֱמוּנָ֑ה בָּט֚וֹחַ עַל־תֹּ֙הוּ֙ וְדַבֶּר־שָׁ֔וְא הָר֥וֹ עָמָ֖ל וְהוֹלֵ֥יד אָֽוֶן: |
| 5בֵּיצֵ֚י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶֽאֱרֹ֑גוּ הָֽאֹכֵ֚ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה: |
| צפעוני:
מין נחש רע:
|
| בקעו:
אישקלורש"ט בלע"ז כלומר מעשים מכוערי' שאינם לטובתם עשו:
|
| וקורי עכביש:
איריניי"ש בלע"ז וקורי אורטור"ש בלע"ז, קורי הם כלי האורג שהשתי מוסך בהן, ומנחם חברו במחברת קורות ע"ש שהעכביש מיסך אריגותיו בקורות:
|
| והזורה:
ת"י משחנן לשון חימום שקורין בלע"ז קובי"ר המחממן יוצא מהן כשהוא מבקע הקליפה, ועיקר לשון והזורה לשון עיצור הוא להוציא הבלוע בתוכו כמו ויזר את הגזה (שופטים ו׳:ל״ח) ועיצורו של זה הוא חימומו:
|
| אפעה:
מין נחש שהוא רע כך לא ישתלמו במעשיהם אלא רעה:
|
| 6קֽוּרֵיהֶם֙ לֹא־יִֽהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ מַֽעֲשֵׂי־אָ֔וֶן וּפֹ֥עַל חָמָ֖ס בְּכַפֵּיהֶֽם: |
| 7רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָר֔וּצוּ וִֽימַ֣הֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם: |
| 8דֶּ֚רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֽוֹם: |
| ואין משפט במעגלותם:
כלומר אין במעגל דרכיהם דבר נשפט באמת כמשפטו:
|
| נתיבותיהם עקשו להם:
הם העוו את דרכם לעצמם:
|
| 9עַל־כֵּ֗ן רָחַ֚ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֚ה לָאוֹר֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹה֖וֹת בַּֽאֲפֵל֥וֹת נְהַלֵּֽךְ: |
| רחק משפט ממנו:
שהיינו צועקים חמס מאויבינו ואין הקב"ה שופט לנקום נקמה:
|
| ולא תשיגנו צדקה:
הנחמות הטובות שהבטיחנו אין משיגות אותנו לבוא:
|
| לנגוהות:
נקוה ובאפלות נהלך:
|
| 10נְגַֽשְׁשָׁ֚ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֚לְנוּ בַֽצָּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּֽאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים: |
| באשמנים:
מנחם פתר לשון מחשכים, ורוב הפותרי' מודים לו אבל דונש פתר בו לשון שומן והאל"ף נוסף בו כמו אל"ף שבאחותי (איוב יג) ושבאכזב (ירמיה טו) ודרך האתרים (במדבר כא) אף כאן בין האשמני' בין החיים השמני' אנחנו כמתים וי"ת לשון מסגר איתאחד באפנא כמה דאחידין קבריא באפי מיתיא:
|
| 11נֶֽהֱמֶ֚ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֚ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִֽישׁוּעָ֖ה רָֽחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ: |
| הגה נהגה:
לשון יללה:
|
| 12כִּֽי־רַבּ֚וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַֽעֲוֹֽנֹתֵ֖ינוּ יְדַֽעֲנֽוּם: |
| 13פָּשֹׁ֚עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהֹוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵֽאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹר֧וֹ וְהֹג֛וֹ מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר: |
| דבר עשק:
כמו לדבר עשק:
|
| הורו והוגו:
לירות ולהוציא הורו לשון ירה בים (שמות ט״ו:ד׳) ד"א הורו והוגו הרב והתלמיד שם המקור (סא"א) והוגו כאשר הוגה מן המסילה (שמואל ב כ׳:י״ג) הגו סיגים מכסף (משלי כ״ה:ד׳):
|
| 14וְהֻסַּ֚ג אָֽחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵֽרָח֣וֹק תַּֽעֲמֹ֑ד כִּי־כָֽשְׁלָ֚ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹֽא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא: |
| והוסג אחור משפט:
נקמתינו מאויבינו שהיא תלויה בהקב"ה וצדקתו עומדת מרחוק למה כי כשלה אמת ברחובותינו וכיון שהאמת כשלה מארץ אף משמי' אין הצדק והמשפט באין:
|
| 15וַתְּהִ֚י הָֽאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהֹוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט: |
| משתולל:
מוחזק שוטה על הבריות כמו (מיכה א) אלכה שולל והוא מגזרת שוגג דמתרגמינן שלו וכן (ש"ב י) על השל:
|
| וירע בעיניו כי אין משפט:
לפיכך הביא עליהם הפורענות:
|
| 16וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֚וֹשַֽׁע לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ: |
| וירא כי אין איש:
ועתה בהנחמו על הרעה לעמו רואה כי אין איש צדיק לעמוד בפרץ:
|
| וישתומם:
ויחרש לראות אם יש מפגיע בעדם ואין מפגיע וישתומם ל' אדם העומד ותוהא ושותק בתמהונו ותי"ו וישתומם כתי"ו של משתולל ושניהם כאן משמשות לשון מתפעל וכן דרך התיבה שיסודה הראשון שי"ן או סמ"ך כשהיא נהפכת ללשון מתפעל נתפעל ויתפעל בא התי"ו באמצע אותיות שרש התיבה נמצא וישתומם לשון שמו שמים (ירמיהו ב׳:י״ב) משמים בתוכם (יחזקאל ג׳:ט״ו) נשמו אחרונים (איוב י״ח:כ׳) ל' תמהון:
|
| ותושע לו זרועו:
וינקם מאויביו:
|
| וצדקתו:
סמכתהו הוא להשיאו ולאמץ ידיו בנקמתו ואע"פ שאין אנחנו הגונים להושיע:
|
| 17וַיִּלְבַּ֚שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּלְבַּ֞שׁ בִּגְדֵ֚י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה: |
| קנאה:
אינפרימנ"ט בלע"ז לקנאות לשמו הגדול:
|
| 18כְּעַ֚ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹֽיְבָ֑יו לָֽאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם: |
| כעל גמולות:
כדת להשיב על גמולות האויבים:
|
| כעל ישלם:
כדת להשיב עליהם ישלם:
|
| 19וְיִֽירְא֚וּ מִמַּֽעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם יְהֹוָ֔ה וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֚וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה נֹ֥סְסָה בֽוֹ: |
| כי יבא כנהר:
צרה על אויביו:
|
| נוססה בו:
נפלאות בו ל' נס, ד"א נוססה בו אוכלת בו כתולעת בעץ כמו (לעיל י) והיה כמסוס נוסס:
|
| 20וּבָ֚א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם יְהֹוָֽה: |
| ובא לציון גואל:
כל זמן שציון חריבה עדיין לא בא הגואל סא"א:
|
| 21וַֽאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֚י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּיךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֚רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם: |
| זאת בריתי אותם:
בדבר זה כרתי בריתי להם ואקיים כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם:
|
