פרק לד

1קִרְב֚וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ תִּשְׁמַ֚ע הָאָ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ תֵּבֵ֖ל וְכָל־צֶֽאֱצָאֶֽיהָ:
2כִּ֣י קֶ֚צֶף לַֽיהֹוָה֙ עַל־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כָּל־צְבָאָ֑ם הֶֽחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח:
3וְחַלְלֵיהֶ֣ם יֻשְׁלָ֔כוּ וּפִגְרֵיהֶ֖ם יַֽעֲלֶ֣ה בָאְשָׁ֑ם וְנָמַ֥סּוּ הָרִ֖ים מִדָּמָֽם:
4וְנָמַ֙קּוּ֙ כָּל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנָגֹ֥לּוּ כַסֵּ֖פֶר הַשָּׁמָ֑יִם וְכָל־צְבָאָ֣ם יִבּ֔וֹל כִּנְבֹ֚ל עָלֶה֙ מִגֶּ֔פֶן וּכְנֹבֶ֖לֶת מִתְּאֵנָֽה:
ונמקו כל צבא השמים: יפחדו כשאשליך את שרי אשור ובבל:
ונגולו: ל' גולל ונגלו כספר השמים ת"י ויתמחון מתחות שמיא כמא דאמר עליהן בסיפרא ואני מפרשו לפי הענין מפני שעכשיו הטובה והאורה לרשעים לכשיתמחו ויחרבו יהיה דומם העולם חשך עליהם כאילו נגלל השמש והאור כגלילת ספר:
יבול: יכמוש:
וכנובלת מתאנה: כמושה באילן קרויה נובלת וזהו שפירשו רבותינו (ברכות מ) מאי נובלות בושלי כומרא שנתבשלו בכומר לאחר לקיטתן צוברן ומתחממות ומתבשלות:
5כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט:
כי רותה בשמים חרבי: להרוג שרים של מעלה ואחר כך תרד על עמלק למטה שאין כל אומה לוקה עד שילקה שר שלה במרום:
עם חרמי: עם מלחמתי ל' משנה (כתובות יז) בשעת חירום שנו וכן (מלכים א כ׳:מ״ב) את איש חרמי דאחאב:
6חֶ֣רֶב לַֽיהֹוָ֞ה מָֽלְאָ֥ה דָם֙ הֻדַּ֣שְׁנָה מֵחֶ֔לֶב מִדַּ֚ם כָּרִים֙ וְעַתּוּדִ֔ים מֵחֶ֖לֶב כִּלְי֣וֹת אֵילִ֑ים כִּ֣י זֶ֚בַח לַֽיהֹוָה֙ בְּבָצְרָ֔ה וְטֶ֥בַח גָּד֖וֹל בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
כרים עתודים: שרים ושלטונים:
בבצרה: מארץ מואב היא אבל לפי שהעמידה מלך לאדום שנאמר וימת חושם וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם, בפסיקתא:
7וְיָֽרְד֚וּ רְאֵמִים֙ עִמָּ֔ם וּפָרִ֖ים עִם־אַבִּירִ֑ים וְרִוְּתָ֚ה אַרְצָם֙ מִדָּ֔ם וַֽעֲפָרָ֖ם מֵחֵ֥לֶב יְדֻשָּֽׁן:
ראמים עמם: עם העתודים הכתובים למעל':
אבירים: פרים בריאים וגדולי' כמה דאת אמר עם אבירי בשן כתרוני:
8כִּ֛י י֥וֹם נָקָ֖ם לַֽיהֹוָ֑ה שְׁנַ֥ת שִׁלּוּמִ֖ים לְרִ֥יב צִיּֽוֹן:
שלומים לריב ציון: שישלם גמול על עיסקי ריב ציון הצועקת לפניו לשופטה מן המריעים לה:
9וְנֶֽהֶפְכ֚וּ נְחָלֶ֙יהָ֙ לְזֶ֔פֶת וַֽעֲפָרָ֖הּ לְגָפְרִ֑ית וְהָֽיְתָ֣ה אַרְצָ֔הּ לְזֶ֖פֶת בֹּֽעֵרָֽה:
ונהפכו נחליה: של בבלים:
10לַ֚יְלָה וְיוֹמָם֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה לְעוֹלָ֖ם יַֽעֲלֶ֣ה עֲשָׁנָ֑הּ מִדּ֚וֹר לָדוֹר֙ תֶּֽחֱרָ֔ב לְנֵ֣צַח נְצָחִ֔ים אֵ֥ין עֹבֵ֖ר בָּֽהּ:
מדור לדור: מאותו דור עד דור אחרון, ד"א היא קללת משה (שמות י״ז:ט״ז) מלחמה לה' בעמלק מדור דור מדורו של משה לדורו של שאול ומשם לדורו של מרדכי ומשם לדורו של מלך משיחנו:
11וִֽירֵשׁ֙וּהָ֙ קָאַ֣ת וְקִפּ֔וֹד וְיַנְשׁ֥וֹף וְעֹרֵ֖ב יִשְׁכְּנוּ־בָ֑הּ וְנָטָ֥ה עָלֶ֛יהָ קַו־תֹ֖הוּ וְאַבְנֵי־בֹֽהוּ:
וקפוד: עוף הפורח בלילה צואיט"א בלע"ז:
קו תהו: משפט של שממה:
ואבני בהו: משקלות של דין חורבן כמו (דברים כה) אבן שלמה:
12חֹרֶ֥יהָ וְאֵֽין־שָׁ֖ם מְלוּכָ֣ה יִקְרָ֑אוּ וְכָל־שָׂרֶ֖יהָ יִֽהְ֥יוּ אָֽפֶס:
חוריה ואין שם מלוכה יקראו: שרים שלה עומדים ואין אחד מהם קורא על עצמו שם שררה ומלוכה:
אפס: כלייה:
13וְעָֽלְתָ֚ה אַרְמְנֹתֶ֙יהָ֙ סִירִ֔ים קִמּ֥וֹשׂ וָח֖וֹחַ בְּמִבְצָרֶ֑יהָ וְהָֽיְתָה֙ נְוֵ֣ה תַנִּ֔ים חָצִ֖יר לִבְנ֥וֹת יַֽעֲנָֽה:
ועלתה ארמנותיה סירים: כך דרך חורבות לצמוח בהם קוצים וסנאים והוא קימוש והוא חוח כולם מיני קוצים הם כגון אורטיא"ש וכיוצא בהם:
נוה תנים: הוא מדבר שהוא דרך להיו' בו תנים שהוא מין חיה רעה:
14וּפָֽגְשׁ֚וּ צִיִּים֙ אֶת־אִיִּ֔ים וְשָׂעִ֖יר עַל־רֵעֵ֣הוּ יִקְרָ֑א אַךְ־שָׁם֙ הִרְגִּ֣יעָה לִּילִ֔ית וּמָֽצְאָ֥ה לָ֖הּ מָנֽוֹחַ:
ופגשו ציים את איים: ויערען תמון בחתולין כך תירגם יונתן תמון נמיו' מרטרינ"ש בלע"ז:
ושעיר: שד:
הרגיעה: לשון מרגוע:
לילית: שם שידה:
15שָׁ֣מָּה קִנְּנָ֚ה קִפּוֹז֙ וַתְּמַלֵּ֔ט וּבָֽקְעָ֖ה וְדָֽגְרָ֣ה בְצִלָּ֑הּ אַךְ־שָׁ֛ם נִקְבְּצ֥וּ דַיּ֖וֹת אִשָּׁ֥ה רְעוּתָֽהּ:
קננה: לשון קן צפור (דברים כב):
קפוז: הוא קפוד:
ותמלט: ותלד ביצה:
ובקעה: היא יציאת האפרוחים מן הביצה וכן הוא אומר ביצי צפעוני בקעו (לקמן נט):
ודגרה: היא קריאת העוף שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו גלוציי"ר בלע"ז וכן (ירמיה יז) קורא דגר:
דיות: ולטוייר"ש בלע"ז:
אשה רעותה: כמו אל רעותה:
16דִּרְשׁ֨וּ מֵֽעַל־סֵ֚פֶר יְהֹוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֚ת מֵהֵ֙נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּי־פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּח֖וֹ ה֥וּא קִבְּצָֽן:
דרשו מעל ספר ה': קראו מעל ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה. אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליה' זאת ולהקבץ לשתות דם לאכול בשר וחלב:
לא פקדו: לא חסרו כמו (במדבר ל״א:מ״ט) לא נפקד ממנו איש:
כי פי הוא צוה: שיבואו ורוחו של פי הוא קבצן רוחו מוסב על פי כמו (תהילים ל״ג:ו׳) וברוח פיו כל צבאם אף כאן רוחו של פי הוא קבצן :
17וְהֽוּא־הִפִּ֚יל לָהֶן֙ גּוֹרָ֔ל וְיָד֛וֹ חִלְּקַ֥תָּה לָהֶ֖ם בַּקָּ֑ו עַד־עוֹלָם֙ יִֽירָשׁ֔וּהָ לְד֥וֹר וָד֖וֹר יִשְׁכְּנוּ־בָֽהּ:
והוא הפיל להן: עכשיו הנביא אומר על הקב"ה והוא הפיל להם לאותן החיות והעופו' גורל שיעלו אלו לחלקם: