| 1מַשָּׂ֖א גֵּ֣יא חִזָּי֑וֹן מַה־לָּ֣ךְ אֵפ֔וֹא כִּֽי־עָלִ֥ית כֻּלָּ֖ךְ לַגַּגּֽוֹת: |
| גיא חזיון:
היא ירושלים גיא שנתנבאו עליה רוב נבואות:
|
| כי עלית כולך לגגות:
כשבא עליהם חיל עולים על גגותיהם לראות החיל ולהלחם ורבותינו פירשו על כהנים שעלו על גגו של היכל ומפתחות העזרה בידם כדאיתא במסכת תענית, ומדרש אגדה אומר שהיו גסי הרוח, באיכה רבתי:
|
| 2תְּשֻׁא֣וֹת | מְלֵאָ֗ה עִיר ה֣וֹמִיָּ֔ה קִרְיָ֖ה עַלִּיזָ֑ה חֲלָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א חַלְלֵי־חֶ֔רֶב וְלֹ֖א מֵתֵ֥י מִלְחָמָֽה: |
| תשואות מלאה:
עיר שהיתה מלאה תשואות קול רוב אדם הומיה ועליזה עכשיו מה לך מתאבלת:
|
| חלליך לא חללי חרב:
טובים היו אילו חללי חרב היו מעכשיו שהם חללי רעב:
|
| 3כָּל־קְצִינַ֛יִךְ נָֽדְדוּ־יַ֖חַד מִקֶּ֣שֶׁת אֻסָּ֑רוּ כָּל־נִמְצָאַ֙יִךְ֙ אֻסְּר֣וּ יַחְדָּ֔ו מֵרָח֖וֹק בָּרָֽחוּ: |
| כל קציניך נדדו יחד:
צדקיהו ושריו שיצאו לברוח בלילה:
|
| מקשת אוסרו:
אשר מאימת המורים חצים בקשת היו נאסרים להסגר בתוך העיר וכל הנמצאים בו אוסרו יחד בזיקים ורובן מרחוק ברחו קודם לכן:
|
| 4עַל־כֵּ֥ן אָמַ֛רְתִּי שְׁע֥וּ מִנִּ֖י אֲמָרֵ֣ר בַּבֶּ֑כִי אַל־תָּאִ֣יצוּ לְנַֽחֲמֵ֔נִי עַל־שֹׁ֖ד בַּת־עַמִּֽי: |
| שעו מני:
חדלו ממני כך הקב"ה אומר למלאכי השרת:
|
| 5כִּ֣י יוֹם֩ מְהוּמָ֨ה וּמְבוּסָ֜ה וּמְבוּכָ֗ה לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בְּגֵ֣י חִזָּי֑וֹן מְקַרְקַ֥ר קִ֖ר וְשׁ֥וֹעַ אֶל־הָהָֽר: |
| ומבוסה:
מרמס כמו בוססו את חלקתי (ירמיה יב) וכמו כגבורים בוסים בטיט חוצות (זכריה י):
|
| מקרקר קיר:
יום קירקור קיר החומה:
|
| ושוע אל ההר:
וקול שוועה לנוס אל ההרים להמלט:
|
| 6וְעֵילָם֙ נָשָׂ֣א אַשְׁפָּ֔ה בְּרֶ֥כֶב אָדָ֖ם פָּֽרָשִׁ֑ים וְקִ֥יר עֵרָ֖ה מָגֵֽן: |
| נשא אשפה:
אשפות חצים קויבר"ץ בלע"ז:
|
| וקיר ערה מגן:
ת"י ועל שור דבקו תריסין והוא כמו ערות על יאור (לעיל יט) ומתערה כאזרח רענן (תהילים ל״ז:ל״ה), ויש לפרש וקיר ערה מגן קיר שם העיר כמו (מ"ב טו) ויגלה קירה בני אותה מדינה גלו מגיניהם על ירושלים:
|
| 7וַיְהִ֥י מִבְחַר־עֲמָקַ֖יִךְ מָ֣לְאוּ רָ֑כֶב וְהַפָּ֣רָשִׁ֔ים שֹׁ֖ת שָׁ֥תוּ הַשָּֽׁעְרָה: |
| שת שתו השערה:
שמו מצור על השערים ודוגמתו יש במלכים במלחמת בן הדד שימו על העיר (שם א כ):
|
| 8וַיְגַ֕ל אֵ֖ת מָסַ֣ךְ יְהוּדָ֑ה וַתַּבֵּט֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֶל־נֶ֖שֶׁק בֵּ֥ית הַיָּֽעַר: |
| ויגל:
לשון גילוי:
|
| מסך יהודה:
הוא בית המקדש שהי' מגין ומיסך ומסכך עליהם:
|
| ותבט ביום ההוא:
תחבולות להלחם בם:
|
| אל נשק בית היער:
הם המגינים שלש מאות ומאתים (צנה) שעשה שלמה ויתנם המלך בית יער הלבנון (שם א ז):
|
| 9וְאֵ֨ת בְּקִיעֵ֧י עִיר־דָּוִ֛ד רְאִיתֶ֖ם כִּי־רָ֑בּוּ וַֽתְּקַבְּצ֔וּ אֶת־מֵ֥י הַבְּרֵכָ֖ה הַתַּחְתּוֹנָֽה: |
| בקיעי עיר דוד:
בקיעי החומה ראיתם כי רבו:
|
| ותקבצו את מי הברכה:
י"ת וכנישתון ית עמא למי בריכתא ארעיתא שהוא אצל בקיעי עיר דוד להלחם שם לפי שראיתם שיש שם תורפה לירושלים ונוחה לכבש משם:
|
| 10וְאֶת־בָּתֵּ֥י יְרֽוּשָׁלִַ֖ם סְפַרְתֶּ֑ם וַתִּתְצוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים לְבַצֵּ֖ר הַחוֹמָֽה: |
| ואת בתי ירושלים ספרתם:
כמה בתים יש לכל אחד שיתנו מהם לפי חשבון כדי לקחת האבנים והעצים לבצר את החומה:
|
| לבצר:
לחזק לשון ערים בצורות (במדבר יב):
|
| 11וּמִקְוָ֣ה | עֲשִׂיתֶ֗ם בֵּין הַחֹ֣מֹתַ֔יִם לְמֵ֖י הַבְּרֵכָ֣ה הַיְשָׁנָ֑ה וְלֹ֚א הִבַּטְתֶּם֙ אֶל־עֹשֶׂ֔יהָ וְיֹֽצְרָ֥הּ מֵֽרָח֖וֹק לֹ֥א רְאִיתֶֽם: |
| ומקוה עשיתם:
אגם מים להיות חוזק לעיר:
|
| בין החומותים:
החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה:
|
| ולא הבטתם אל עושיה:
ואם תאמרו אף חזקיה עשה כן שנאמר (ד"ה ב לה) ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלי' ולחוצה החומה האחרת ויחזק את המלא עיר דוד, חזקיהו בה' אלהי ישראל בטח וגו' (מלכים ב י״ח:ה׳) אבל אתם בימי יהויקים וצדקיה לא הבטתם אל עושיה:
|
| ויוצרה מרחוק:
מאז שברא את העולם עלתה ירושלי' ובית המקדש במחשבה:
|
| לא ראיתם:
לא חשבתם:
|
| 12וַיִּקְרָ֗א אֲדֹנָ֧י יֱהֹוִ֛ה צְבָא֖וֹת בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לִבְכִי֙ וּלְמִסְפֵּ֔ד וּלְקָרְחָ֖ה וְלַֽחֲגֹ֥ר שָֽׂק: |
| 13וְהִנֵּ֣ה | שָׂשׂ֣וֹן וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֚ג | בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁת֣וֹת יָ֑יִן אָכ֣וֹל וְשָׁת֔וֹ כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת: |
| והנה ששון ושמחה:
הקב"ה כביכול אבל לפניו ואתם אוכלים ושמחים:
|
| כי מחר נמות:
בעולם הבא הנביאים אומרים לנו מאת הקב"ה שלא יהיה לנו חלק לעוה"ב נעשה לנו הנאה בחיינו:
|
| 14וְנִגְלָ֥ה בְאָזְנָ֖י יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־יְ֠כֻפַּר הֶֽעָוֹן֙ הַזֶּ֚ה לָכֶם֙ עַד־תְּמֻת֔וּן אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָאֽוֹת: |
| עד תמותון:
ת"י מותא תניינא לעולם הבא:
|
| 15כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבָּֽיִת: |
| הסוכן:
בעל הנאות היה וכן (שם א א) ותהי לו סוכנת ומ"א אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה:
|
| אשר על הבית:
ממונה היה על בית המקדש י"א כהן גדול וי"א אמרכל:
|
| 16מַה־לְּךָ֥ פֹה֙ וּמִי לְךָ֣ פֹ֔ה כִּֽי־חָצַ֧בְתָּ לְּךָ֛ פֹּ֖ה קָ֑בֶר חֹֽצְבִ֚י מָרוֹם֙ קִבְר֔וֹ חֹֽקְקִ֥י בַסֶּ֖לַע מִשְׁכָּ֥ן לֽוֹ: |
| מה לך פה:
הכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור כדאמרינן בסנהדרין כתב פיתקא ושדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו:
|
| ומי לך פה:
מי ממשפחתך קבור כאן:
|
| חצבי מרום קברו:
שחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו:
|
| חצבי:
חקקי. יו"ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים ל״ג:ט״ז) מקימי מעפר דל (תהילים קי״ג:ז׳):
|
| 17הִנֵּ֚ה יְהֹוָה֙ מְטַלְטֶלְךָ֔ טַלְטֵלָ֖ה גָּ֑בֶר וְעֹֽטְךָ֖ עָטֹֽה: |
| טלטלה גבר:
כהדין תרנגולא דמטלטל מאתר לאתר ורבותינו אמרו טלטולא דגברא קשה מדאיתת':
|
| ועוטך עטה:
כמו (שמואל א כ״ה:י״ד) ויעט בהם לשון עיט יפריחך כעוף בגלות, ורבותינו אמרו צרעת פרחה בו כד"א (ויקרא י״ג:מ״ה) על שפם יעטה:
|
| 18צָנ֚וֹף יִצְנָפְךָ֙ צְנֵפָ֔ה כַּדּ֕וּר אֶל־אֶ֖רֶץ רַֽחֲבַ֣ת יָדָ֑יִם שָׁ֣מָּה תָמ֗וּת וְשָׁ֙מָּה֙ מַרְכְּב֣וֹת כְּבוֹדֶ֔ךָ קְל֖וֹן בֵּ֥ית אֲדֹנֶֽיךָ: |
| צנוף יצנפך:
כמצנפת המקפת את הראש יקיפוך אויבים ומציקים:
|
| כדור:
כשור מקף ורבותינו פירשו לשון כדור שקורין פלוט"א בלע"ז שזורקין אותו ומקבלין מיד ליד:
|
| אל ארץ רחבת ידים:
בכסיפיא שם המקום:
|
| שמה תמות:
ולא תקבר בקברי בית דוד ושמה יהיו מרכבות כבודך נהפכים לקלון בית אדוניך שבקשת:
|
| 19וַֽהֲדַפְתִּ֖יךָ מִמַּצָּבֶ֑ךָ וּמִֽמַּֽעֲמָֽדְךָ֖ יֶֽהֶרְסֶֽךָ: |
| וממעמדך:
ומשימושך במקדש יהרסך:
|
| 20וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ: |
| לאליקים:
הוא היה על הבית כשנפל סנחריב כמו שמצינו כשיצאו אל רבשקה וגלה לו שבנא וסיעתו וגררוהו בזנבות סוסיהם כדאיתא בסנהדרין כשהלך סנחריב אל תרהקא מלך כוש שטף שבנא וסייעתו והלך לו כך שנינו בסדר עולם:
|
| 21וְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתָּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשַׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב לְיוֹשֵׁ֥ב יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וּלְבֵ֥ית יְהוּדָֽה: |
| 22וְנָֽתַתִּ֛י מַפְתֵּ֥חַ בֵּֽית־דָּוִ֖ד עַל־שִׁכְמ֑וֹ וּפָתַח֙ וְאֵ֣ין סֹגֵ֔ר וְסָגַ֖ר וְאֵ֥ין פֹּתֵֽחַ: |
| מפתח בית דוד:
ת"י מפתח בית מקדשא ושולטן בית דוד:
|
| 23וּתְקַעְתִּ֥יו יָתֵ֖ד בְּמָק֣וֹם נֶֽאֱמָ֑ן וְהָיָ֛ה לְכִסֵּ֥א כָב֖וֹד לְבֵ֥ית אָבִֽיו: |
| ותקעתיו יתד במקום נאמן:
ואמניניה אמרכל מהימן משמש באתר קיים ת"י נאמן ל' קיום מקום שהוא נאמן לנשענים עליו כי לא ימוט סרס את המקרא ותקעתיו יתד נאמן במקום:
|
| 24וְתָל֨וּ עָלָ֜יו כֹּ֣ל | כְּב֣וֹד בֵּֽית־אָבִ֗יו הַצֶּֽאֱצָאִים֙ וְהַצְּפִע֔וֹת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַקָּטָ֑ן מִכְּלֵי֙ הָֽאַגָּנ֔וֹת וְעַ֖ד כָּל־כְּלֵ֥י הַנְּבָלִֽים: |
| הצאצאים והצפיעות:
ת"י בניא ובני בניא ומנחם חברו עם צפיעי הבקר (יחזקאל ד׳:ט״ו) לימד שהוא ל' עוללים דקים היוצאים ממעי אמן ויהיה צפיעי לשון יציאה דבר היוצא:
|
| כל כלי הקטן:
הקטנים שבמשפחותם יהיו מתפארין בו ונסמכין עליו:
|
| מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים:
ת"י מכהניא לבשי אפודא ועד בני לוי אחדי נבליא, ויהיה אגנות ל' כלי שרת שמשרתין בהם הכהנים בבית המקדש:
|
| הנבלים:
שאומרים בני לוי בהן השיר:
|
| 25בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת תָּמוּשׁ֙ הַיָּתֵ֔ד הַתְּקוּעָ֖ה בְּמָק֣וֹם נֶֽאֱמָ֑ן וְנִגְדְּעָ֣ה וְנָֽפְלָ֗ה וְנִכְרַת֙ הַמַּשָּׂ֣א אֲשֶׁר־עָלֶ֔יהָ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר: |
| תמוש היתד:
גדולתו של שבנא:
|
| ונכרת המשא אשר עליה:
בני משפחתו וסיעתו הנסמכין עליו והתולים בו כלי תפארתם ולפי שדימהו ליתד דימה המתפארים בו ונשענים עליו למשא שמטעינים על היתד ויש פותרים אותו ותתקיים הנבואה שנתנבאה עליו:
|
