1ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ: |
הוי ארץ צלצל כנפים.
ת"י דאתן לה בספינון מארעא רחיקא וקלעיהון פריסן כנשרא דטאיס בכנפוהי, אני אומר לפי שהן שרוין במזרח והארץ חמה העופות נאספים שם והיא מצולצלת בכנפי עופות ונבואה זו על אוכלוסי גוג ומגוג כענין שנא' (ביחזקאל ל״ח:ה׳) פרס כוש ופוט אתם:
|
2הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֘ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ | מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּוֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּֽזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ: |
לכו מלאכים קלים.
לראות אם אמת הוא שחזרו ישראל למקומ' אשר הוא ה' גוי ממושך וממורט אל עם אשר הוא היה נורא בחזקתו:
|
מן הוא והלאה.
מן היום אשר נבחר לעם והלאה:
|
גוי קו קו.
שנפרע בו בעונו מדה במדה וניתן למבוסה, ד"א קו קו ל' קיא סחי ומאוס (איכה ג):
|
נהרים.
מושלי כוש ונוף:
|
3כָּל־יֹֽשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֚ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ: |
כל יושבי תבל וגו'.
אינכם צריכים לשלוח צירים על כך כי כנשוא נס הרים תראו בהקבץ הגליות וכתקוע שופר תשמעו:
|
4כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֚ר יְהֹוָה֙ אֵלַ֔י אֶשְׁקֳטָ֖ה (כתיב אֶשְׁקֳוטָ֖ה) וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר: |
אשקטה.
מתשלום שכרו של גוג אפנה מכל עסקי ואביטה במכוני להטיב לו:
|
כחום צח עלי אור.
יאיר ויבהיק לו כחם השמש צח על ירק כמו ללקט אורות (מלכים ב ד׳:ל״ט):
|
כעב טל.
שהקוצרים מתאוים לו להשיב נפש בחם קציר:
|
5כִּֽי־לִפְנֵ֚י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֚ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז: |
כי לפני.
בישול קצירו של עמלק ושל גוג טרם תמלא תאותו וסברו שהוא זומם לכלות את אחיו:
|
כתם פרח.
שלו ויתקרב להתבשל תבואה במלילותיה ולהיות פגי נצה של גפנה בוסר וגומל נגמל להיות גסים כפול הלבן, הוא בוסר הוא גירוע:
|
וכרת.
הכורת את זלזלי הגפן הם הזמורות והשריגים:
|
במזמרות.
שרפ"ש בלע"ז:
|
ואת הנטישות.
הם עיקרי הגפנים שקורין ציפ"ש בלע"ז:
|
התז.
כרת וקצץ כלומ' יהרוג השרים והשליטים של גוג וחיילותיו ועוזריו:
|
6יֵעָֽזְב֚וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶֽהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֚ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּֽהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּֽחֱרָֽף: |
יעזבו יחדו.
פגריהם:
|
לעיט הרים.
לעוף הרים:
|
וקץ עליו.
כל ימות הקיץ:
|
תחרף.
כל ימות החורף מכאן אמרו משפט גוג לעתיד לבוא שנים עשר חדש:
|
7בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי | קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּֽזְא֚וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן: |