| 1וְהֶֽחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֚וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֚א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ: |
| והחזיקו.
ויאחזו:
|
| שבע נשים באיש אחד.
מרוב אלמנות רבות, באיש אחד מבקשות ממנו שישא אותן:
|
| אסוף.
הטמן חרפתנו כמו ואספתו אל תוך ביתך (דברים כ״א:י״ב) שהאשה כשהיא נשואה אין נוהגין בה מנהג הפקר ומ"א נבוכדנאצר גזר שלא יבעלו א"א שלא יענשו לכן היו מבקשות שיהא עליהן שם אישו':
|
| 2בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהֹוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֚י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל: |
| ביום ההוא.
לאחר שיכלו נוי תכשיטי הנואפות והנבלות לא תכלה (ס"א לא תסולה) עוד צבי נוי כבודם באלה:
|
| יהיה צמח ה'.
לכם לנוי:
|
| לצבי ולכבוד.
הם הצדיקים הנשארים בם והחכמים תלמידי התורה בהם יתלו את צבי כבודם:
|
| ופרי הארץ.
הם בני הצדיקים פרי עץ חיים הם יהיו לגאון ולתפארת אשר בהם יתפארו ויתהללו פליטת ישראל צבי. הוא נוי דבר צביון שיש חפץ בו:
|
| 3וְהָיָ֣ה | הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַֽחַיִּ֖ים בִּירֽוּשָׁלִָֽם: |
| והיה הנשאר.
בהם בציון יתיישבו:
|
| והנותר.
בכל מקום ישכנו בירושלים:
|
| קדוש יאמר לו.
כולם יהיו צדיקים וא"ת צדיקים המתים לפני אותו היום אבד כבודם ת"ל כל הכתוב לחיי העוה"ב יהיו בירושלים כת"י:
|
| 4אִ֣ם | רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵת צֹאַ֣ת בְּנֽוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרֽוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר: |
| אם רחץ.
כי רחץ יש אם משמש כן בלשון כי וכן (איוב ח׳:י״ח) אם יבלענו ממקומו כי יבלענו, עד אם כלו לשתות (בראשית כ״ד:י״ט):
|
| צואת.
תגאלת כתרגומו כלומר העביר עונם ע"י יסורין וביעור מן העולם:
|
| ידיח.
ל' רחיצה בל' משנה ובמקרא ושם ידיחו את העולה (יחזקאל מ׳:ל״ח):
|
| ברוח משפט.
ע"י יסורין טלנ"ט בלע"ז שיעלה על רוחו לשפוט אותם:
|
| וברוח בער.
לבערם מן העולם בער כמו לבער דישקומבמ"ט בלע"ז ל' פעול הלוך:
|
| 5וּבָרָ֣א יְהֹוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֚ן | יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶֽהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה: |
| ועל מקראיה.
הקרואים בתוכה:
|
| ענן יומם ועשן.
להגין עליהם מן האומות:
|
| כי על כל כבוד.
האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה:
|
| 6וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר: |
| וסוכה תהיה לצל וגו'.
מחורב להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם:
|
| ולמחסה.
ל' כיסוי:
|
| ולמסתור.
להסתר בה:
|
| מזרם.
אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיהו כ״ג:י״ט) במס' חגיגה:
|
| וממטר.
מטר היורד על הרשעי' כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהילים י״א:ו׳):
|
