שאלה:

לאחרונה אני קורא רבות על מה שיקרה באחרית הימים כשיבוא המשיח. ממה שאני קורא אני מבין שאף פעם לא נעשה עבירות. האם פשוט נהפוך לרובוטים? האם החיים לא יהיו די משעמים?

תשובה:

שאלתך מצאה חן בעיניי. אתה מעלה נקודה נכונה: כשהמשיח יבוא כל שכבות הבלבול שגורמות לנו לעשות טעויות ולעמוד בפני אתגרים יסורו. סדר העדיפויות ישתנה. אנו נחוש בחשיבותן וביופיין של התורה והמצוות. באופן טבעי נהיה נדיבים זה כלפי זה. החוכמה האלוקית תביא אור לעולם בכל היבטיו ומישוריו. כדברי הנביא, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

וכאשר האמת זורחת במלוא אורה, מי יוכל לעשות שגיאות כלשהן?

עם זאת, ההתלבטות בין טוב ורע היא לא ההתלבטות היחידה בחיים. יש גם סוג אחר של התלבטות שימשיך להתקיים גם לאחר ביאת המשיח: טוב לעומת טוב יותר.

כיום, לעתים תכופות השאלה היא האם אנו בכלל עושים מעשה טוב מסוים או לא. כשיבוא המשיח, השאלה תהיה באיזו מידה אנו עושים את המצווה הזו. האם נתאמץ להגיע לשיא יכולתנו, או שנסתפק בעבודה בינונית? היום אנו בוחרים בין שימוש בכישרונותינו למעשים טובים או למעשים רעים. כשיבוא המשיח, נבחר בין טיפוח כישרונותינו אף יותר, לבין אי שימוש בהם כלל.

אני סבור שזה עונה על שאלתך השנייה – האם החיים יהיו משעמים. אתה צודק. מכשולים אכן מרגשים אותנו. הם נותנים לנו דחף מניע בחיינו. כשיבוא המשיח, הדחף הזה יהיה קיים עדיין, אך בצורה שונה.

חשוב על מטוס לעומת טיל. שניהם זקוקים לסוג מסוים של התנגדות כדי לטוס. במטוס, ההתנגדות ניתנת באמצעות משחק גומלין עם גורם חיצוני: מידות שונות של לחץ אוויר על שני צידי הכנפיים. כעת, מעל גובה מסוים זה כבר לא אפשרי. עליך ליצור התנגדות משלך הדוחפת אותך למעלה. כך פועל טיל.

כיום, המאבק שלנו הוא בין טוב לרע. כאשר הרוע פועל נגדנו, אנו עושים את ההחלטות הנכונות ודוחפים את עצמנו קדימה. אך כשיבוא המשיח, נעזוב את האטמוספירה הזו. הרוע יידחק לקרן זווית. אנו נזדקק לטילים משלנו – לאתגר של טוב לעומת טוב יותר. ואנו נשתמש בחופש הבחירה שלנו כדי להחליט בדיוק לאיזה גובה אנו רוצים להמריא.

ככתוב בתלמוד, "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון".

ישעיהו יא, ט.

תלמוד, ברכות סד, א.