לפני זמן לא רב חגגנו את חג הפסח, ואחד ההיבטים המפורסמים שלו הוא שאלת ארבע הקושיות בליל הסדר. קושיות אלה מנוסחות כך שיציתו עניין וסקרנות והן משמשות כזרז למצווה העיקרית של סיפור יצירת מצרים מדור אחד למשנהו.

אבותינו הבינו כה טוב את ערכה של שאלה. במהלך שנותיהם הרכות של חיי ילדינו אנו מלמדים אותם, מטיפים להם, מרצים בפניהם, מנהלים אותם, תובעים מהם ומחלקים להם פקודות. כמובן שכל זה הכרחי כדי לחנך את ילדינו. אך תכופות הדבר נעשה בהגזמה, והתוצאה היא שהילד לא מפתח את היכולת לחשוב בעצמו ולעשות החלטות עצמאיות משלו.

למעשה, ההורה והמורה החכמים ילמדו להתמקד בשאלות דווקא, כמפתח לסייע לילד לפתח את "כוח המוח" שלו. הספר הידוע "איך לדבר לילדים כך שהם יקשיבו ואיך להקשיב לילדים כך שהם ידברו" מבוסס על הנכונות לקחת צעד אחד אחורנית מ"מצב ההוראה האוטומטית" שאנו מוצאים עצמנו בתוכו לעתים תכופות כל כך, ובמקום זאת, לפלס מסלול חדש ואתגרי יותר היכול לסייע בפיתוח חשיבתו המתפתחת של הילד.

הכוח החינוכי של שאלות פועל גם בכיוון ההפוך. לא רק על ידי עידוד ילדים לשאול ולחקור, אלא גם על ידי אימון עצמנו לשאול אותם שאלות פרודוקטיביות.

מדוע שאילת השאלות נחשבת לאמנות גבוהה כל כך? כיוון שהיא פועלת כנגד התגובה הראשונית שלנו, שתכופות היא מהירה וקלה יותר, כלומר, ללמד או להטיף. שאלה מנוסחת היטב היא שאלה הדורשת כבוד גדול יותר ליכולת החשיבה של האדם האחר. היא מעודדת יצירת שיחה וקשר, הבונות מערכת יחסים באמצעות תהליך הדדי של נתינה ולקיחה. שאלה "טובה" היא שאלה שלא ניתן להשיב עליה ב"אני לא יודע" או בתשובת "כן" או "לא". היא נשאלת בדרך מכבדת ומתוך רצון אמיתי להימנע מן המלכודות של השפלת האחר או גרימת התנגדות או התמרדות מצדו.

השאלות הבאות הן דוגמא לשאלות בלתי פרודוקטיביות ולתגובות להן:

1. לא יכולת לראות שאני צריכה עזרה? (כן/ לא)

2. אתה מצפה ממני לעשות כאן הכל? (כן/ לא)

3. איך יכולת לעשות את זה בלי לבדוק אתי? (אני לא יודעת)

4. למה את מתעקשת....? (אני לא יודעת)

5. אתה יודע שאתה מאחר שוב ל...? (כן/ לא)

6. לא זכרת ל....? (כן/ לא)

במקום אלה, שקלו להשתמש בשאלות מעוררות המחשבה הבאות:

1. מה קשה בזה?

2. מה אתה רוצה שיקרה כאשר...?

3. מה אם בעצם הוא/ היא צודקים?

4. מתי זה זמן טוב לדבר על זה?

5. מה יגרום לך להרגיש יותר טוב? מה יגרום לך להרגיש מוגנת יותר?

6. לאן הובילו אותך ההחלטות הללו בעבר?

7. האם את יכולה לחשוב על דרך אחרת שבה תוכלי להתמודד עם זה?

8. האם אתה רואה את מעלותיך? ואת חולשותיך?

9. על מה תהיה גאה בעתיד?

10. איך נוכל לפתור זאת בדרך יותר מכובדת?

כשאתם קוראים את השאלות הללו, אתם עשויים לחוש בהתרככות בתגובתכם המקורית לבעיה. במקום "זה לא הוגן!" "איך הוא/ היא יכלו ל....?" "אני לא סובל את מה שקורה פה!" – עכשיו יש לך בחירה ביחס לאופן תגובתך. על ידי פתיחת הדלת לשאלות, תוכלו לחוות דרך ראייה שונה וחדשה שתסייע לכם להירגע ואולי להתחיל לשאול את עצמכם כמה שאלות, כמו:

1) האם הדרישה שלי היא משאלה או צורך?

2) האם אני זקוק להגיב באותה דרך ישנה, או שאני יכול לנסות דרכים אחרות?

מה יקרה אם אעלים עין/ אשחרר את זה/ אפסיק לקחת אחריות?