הרב מענדל פוטרפס נכלא במחנה עבודה סיבירי. 'פשעו' היה סיוע לאחיו היהודים להימלט מברית המועצות בימים הקודרים שלאחר מלחמת העולם השנייה. עמו במחנה העבודה הסיבירי היו אנשי מקצוע ואינטלקטואלים רבים מסולתה ומשמנה של החברה הרוסית שנכלאו בשל כפירתם באידאולוגיה הסובייטית.

לעתים תכופות היו חבריו למאסר תוהים כיצד שומר ר' מענדל על מצב רוחו הטוב למרות התנאים התת-אנושיים ששררו במחנה. כששאלו אותו על כך, הוא השיב ללא היסוס:

"כולכם מדוכאים כי מאסרכם מונע מכם להגשים את מטרותיכם בחיים. מטרתי בחיים היא לשרת את בורא העולם, ואני יכול לעשות זאת בכל מקום – גם במחנה העבודה"!

חוץ מן הנזק שסמים וצריכת אלכוהול מופרזת גורמים לגוף, ולבד מן הנזק הפוטנציאלי שהם יכולים לגרום למערכות יחסים ולקריירות, חומרים אלה מאכזבים את אלו המשתמשים בהם כדי למלא חלל ריק בחיים. בסופו של דבר הם לא פותרים כלום. הם מציעים מפלט זמני בלבד מתחושות דיכאוניות הנובעות מרגשי נחיתות ומאי-הצלחה בחיים. למעשה, אפילו כשאדם שותה לשכרה ומסיר את הדאגות מלבו, הצרות אורבות לו בתת-מודע ולא נותנות לו מנוח. או כמו שאמר חכם אחד "אנשים חושבים שהם יכולים להטביע את צרותיהם במשקה; הם לא מבינים שהן צפות ועולות"...

אך הבריחה מן המציאות אינה נחלת נוטלי הסמים ושותי האלכוהול בלבד. ברמה עמוקה יותר, רבים מן הדברים המספקים לנו אושר ותענוג הם צורה מסוימת של בריחה מן המציאות. אנו מנסים לברוח ממי שאנחנו ומחפשים אושר בחוץ במקום למצוא אושר אמתי בתוך עצמנו. אנו בטוחים כי לו רק נשיג את מטרותינו, לו רק נרוויח את המיליונים הראשונים הרי שהאושר ישטוף ויציף את חיינו חיש מהר... ג'ים קארי, אליל הוליוודי שהפך למולטי-מיליונר אמר שמשאלתו היא ש"כולם יהיו עשירים כמוני... רק כדי לראות כמה הכסף חסר כל משמעות".

אושר אמתי לא נובע מרכוש אלא מהישגים, אך גם אושר כזה אינו שלם שכן אף פעם לא נהיה מרוצים לחלוטין מהישגינו. אושר מוחלט הוא כזה הנובע מכך שאנו שמחים ומרוצים במי שאנחנו.

במשך תקופת החגים, ובמיוחד ביום כיפור, אנו מתחברים לנשמה, לעצם שלנו הקשור באלוקים לנצח (בזכות קשר זה, אגב, אלוקים סולח לנו מכל הלב למרות חטאינו בשנה החולפת). אולם במשך יום הכיפורים אנו שקועים באווירה רצינית ובהרהורי תשובה ומפספסים את האירוע הנשגב המתרחש באותם רגעים: החיבור שלנו לאלוקים במובן הטהור ביותר של המושג. רק לאחר כמה ימים אנו מתחילים להעריך את מזלנו: הפנימי שלנו, הזהות האמיתית שלנו היא החיבור הנצחי לאלוקים! לא ניתן להפריד את היהודי מאלוקיו, כשם שלא ניתן להפוך פרה לסוס!

"אשרינו מה טוב חלקנו, ומה נעים גורלנו, ומה יפה ירושתנו"!

במשך שבעה ימים אנו שוכחים הכול. אנו משאירים את ביתנו ואת רכושנו מאחור – ואת כל שאר מקורות האושר הדמיוניים – ויוצאים לדור בצריף רעוע שאפילו לא יכול לעמוד נגד מים! אנו שרים, שמחים ואומרים לחיים. אנו שמחים משום שסוף סוף אנו מתמקדים במה שחשוב באמת - בעצמנו!