העיניים בורקות, הפה נמתח, הרגליים רוקדות. הנה היא כאן, השמחה. עוד מעט יגיע חג הסוכות, ונוכל לפגוש אותה ברחבת הריקודים של שמחת בית השואבה או בהקפות של שמחת תורה. לרגל החג, יצאנו למסע בעקבות השמחה הנכספת.

מתי עלינו לשמוח?

תמיד! התורה אומרת "עבדו את ה' בשמחה" – עבודת ה' היום-יומית שלנו צריכה להיות מתוך התלהבות ושמחה מתמדת. בתורה נאמר כי עונשים באים כתוצאה מכך ש"לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב", והאריז"ל מסביר כי הכוונה לאדם שכן עבד את ה' אך עשה זאת ללא שמחה.

בנוסף לכך, יש זמנים בהם השמחה גוברת. כמו בחגים ומועדים עליהם נאמר "ושמחת בחגך", בחודש אדר עליו נאמר "משנכנס אדר מרבין בשמחה", ובמיוחד בחג הסוכות הנקרא "זמן שמחתנו", ובו חוגגים שמחה כפולה – שמחת בית השואבה ושמחת תורה.

למה לשמוח?

שמחה היא כוח! פתגם חסידי אומר כי כאשר היצר מצליח להחטיא את האדם, המטרה העיקרית שלו אינה החטא עצמו, אלא העצבות והדיכאון הבאים בעקבות החטא. כאשר אדם עצוב, יכולת ההתמודדות שלו חלשה, ובכך מהווה טרף קל עבור היצר. לעומת זאת השמחה מזרימה חיוניות, ומעניקה לאדם מוטיבציה ואנרגיה אדירה להתמודד מול אתגרי החיים, ובפרט במלחמה הפנימית בין היצרים.

איך להיות בשמחה?

התבוננות! מיסודות חסידות חב"ד שרגשות יציבים מתפתחים כתוצאה של חשיבה פנימית ולא רק כהתפרצות אמוציונאלית. כדי להיות בשמחה אין די בתפאורה חיצונית של מוזיקה רועשת, רחבת ריקודים או סתם התפרצות של שמחה. שמחת אמיתית ומתמשכת נובעת מהכרה וחשיבה פנימית.

בדרך אל השמחה כדאי שתחשבו על שני דברים מרכזיים:

הדבר הראשון, שה' קרוב אלינו. ה' ניצב ומשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית. ה' מלווה אותנו בצורה אבהית לכל מקום, כך שאף פעם איננו בודדים במערכה. וכאשר ה' איתך, זו סיבה מצוינת לשמוח.

הדבר השני שעלינו לזכור, שביכולתנו להתקרב אל ה'. אנשים שזכו לחזור בתשובה מתארים את התקופה שבה חזרו בתשובה כתקופה השמחה ביותר בחייהם. זאת למרות שזו הייתה תקופה קשה למדי, עם קשיים מבית ומחוץ. כי לכל יהודי יש נשמה אלוקית המחפשת את קירבת ה', ואין אושר גדול יותר מאשר היכולת להגשים את רצון הנשמה ולהתקרב אל ה' על ידי לימוד תורה וקיום מצוות.

אז להתראות בשמחת בית השואבה!

(מבוסס על לקוטי שיחות יז עמוד 267 ותניא פרקים כו-לד)