מדוע אנשים צועקים?

אנשים צועקים כדי שישמעו אותם. כפי הנראה הם חושבים: "הוא/ היא לא מקשיב/ה. אני צריך לחזור על דבריי שוב ושוב, בקול רם. רק כך אוכל להעביר את המסר". למרבה הצער, המסר היחיד שאותו אנו מעבירים בדרך זו הוא "אתה הוא האויב שלי." אם רחל צועקת על אלי, היא עשויה לחוש הקלה מסוימת – היא שחררה מתח וביטאה את רגשותיה. אבל אלי, שהיה בעמדת המקבל, קיבל זה עתה מנה רצינית של חרפות וגידופים. במלים אחרות, הכעס שלי הפך לצעקות עליך וגרם לך סבל. אף פעם לא נעים כשצועקים עלינו. אנו חשים פגועים, נעלבים, מושפלים, דחויים ועוד. אנו מגיבים בכך שאנו חדלים להביע חיבה כלפי האנשים שפוגעים בנו בדרך כזו.

אסטרטגיות חלופיות

ברור שלצעוק על הבעל או על האישה לא יביא לנו את מבוקשנו ואף לא יתרום בשום צורה לשיפור הנישואין שלנו. אכן, חז"ל מלמדים אותנו, כי "דברי חכמים בנחת נשמעים". כוחנו גלום באיפוק. עלינו להתאפק ולתכנן את התקשורת שלנו כך שהיא תוכל ליצור השפעה חיובית באמת. במקום להיחפז להבהיר לאדם האחר את דעתנו "אחת ולתמיד" בעודנו דורסים את אהובנו מרוב להט שהוא יקשיב לנו, עלינו להאט את הקצב וללמוד להקשיב. צעקות זה הדבר האחרון שכדאי לנו לעשות כשאנו מרגישים שמישהו אחר לא מבין אותנו.

האדם ש"לא מבין אותך" יושב למעשה בעולמו שלו ומנסה שאתה תבין אותו! כיוון שהוא או היא מנסה להתבטא בעצמו ולזכות בהכרה מצדך, הרי הוא/היא לא מסוגל בכלל לשים לב לצורך שלך שיקשיבו לך. קיים רק פתרון אחד לבעיה: עליך לתת לדובר לדבר בתורו. ה"תור" של הדובר כולל שני היבטים:

1. ההזדמנות לומר את כל מה שהוא או היא רוצים לומר, וכן

2. לקבל הכרה ואישור על המסר שהוא או היא ניסו להעביר לך.

רק אחרי ששתי המשימות הללו הושלמו, אתה יכול להתחיל לדבר. תהליך זה, שבו אתה מקשיב לדובר ומכיר בו, מאפשר לו להרגיש שהוא סיים את דבריו, חש הקלה ושביעות רצון. יש סיכוי רב בהרבה שהדובר נמצא אז מבחינה פסיכולוגית בעמדה שבה הוא מסוגל לקבל את המסר שלך. כמובן, יתכן שהדובר לעולם לא ירצה לשמוע אותך, ולא משנה מה תעשה. (ישנם אנשים שיש להם קשיים רגשיים שמפריעים להתפתחות של מיומנויות חברתיות ושל היכולת לפתח יחסים בינאישיים, ואילו לאחרים פשוט חסרות מיומנויות תקשורת טובות). אולם כאשר אתה מקשיב לאדם האחר ומכיר בו, אתה מגביר בהרבה את הסיכוי שתתרחש שיחה דו-סטרית. בלא הצעד הזה, הסיכויים שאף אחד לא ירגיש שהקשיבו לו גוברים עשרת מונים, ועקב כך גובר פי כמה הסיכוי שיתרחשו צעקות, ריבים ומאבק.

החלק הכי חשוב זה להקשיב

אמנם להיות מאזין טוב מגביר את הסיכויים שבסוף יקשיבו גם לך, אין זה היתרון החשוב ביותר שניתן להפיק ממיומנות זו. להפך – ההקשבה עצמה היא ההיבט התרפויטי, החלק המרפא של התהליך התקשורתי. כאשר אתה גורם לבן שיחך לחוש שמקבלים אותו, שמבינים אותו, שמקשיבים לו ושמקבלים אותו, תקצור את הפרות בצורת חיבה רבה יותר, רגשות קירבה, אהבה ורצון טוב. כל זה אף לפני שהייתה לך הזדמנות להביע את דעותיך או את דאגותיך שלך!!! במלים אחרות, ההקשבה לכשעצמה מסוגלת לשפר את מערכות היחסים שלך פי מאה. לכן שווה ללמוד כמה עקרונות שישפרו מאוד את יכולות ההקשבה שלך:

  1. אל תפריע לדובר, כלומר אל תתפרץ לדבריו.

  2. סכם את מה שהדובר אומר במילותיך שלך.

  3. הימנע מלהעיר על מחשבותיו של הדובר עד שהדובר סיים לומר את כל מה שהוא רוצה לומר וכן עד לאחר שסיכמת במלים שלך את כל מה שהוא אמר.

  4. בעוד הדובר מדבר, חשוב על מה שהדובר אומר – לא על מה שאתה מתכנן לומר כדי לסתור את דבריו.

  5. הזכר לעצמך שהדובר הוא שותפך לחיים – לא אויבך המושבע.

  6. כאשר הדובר מותח ביקורת עליך או "תוקף" אותך בדרך כלשהי, הקשב בסקרנות. חפש את גרעין האמת הטמון בכל האשמות שהוא אומר, כדי שתוכל להבין טוב יותר מדוע הדובר חש כל כך במצוקה. זכור שאתה אדם טוב ושהדובר הוא אדם שבאופן זמני מרגיש נרגז מאוד. לא הדובר הקובע מהו הערך האמתי שלך – זוהי מלאכתו של אלוקים לבדו.

הקשבה היא מיומנות נדירה שתוכל להפוך אותך למטפל הזוגי העצמאי של מערכת היחסים שלך – חסוך לעצמך אלפי שקלים והתחל להתאמן בה כבר עכשיו!