ספקן: זה לא הולך לקרות.

מאמין: למה לא?

ספקן: שלום עולמי, חרבות לאתים, עקירת הרוע... עזוב אותי.

מאמין: ושוב, למה לא?

ספקן: האנושות — זה למה לא. תראה את ההיסטוריה רוויית הדם, תראה מה מתרחש היום. בוא נביט לזה בעיניים, האדם הוא חיה אנוכית. המטרה האמיתית היחידה שלו בחיים היא סיפוק צרכיו האישיים והוא הולך והורס הכול בדרכו להשיג את מה שהוא רוצה.

מאמין: וזה, לתפיסתך, הטבע הבסיסי של כל בני אדם? כולל עצמך, למשל?

ספקן: ברור! אני בדיוק כמו כל אדם אחר. אני משתדל להיות הגון, אבל אני יודע שבמהלך חיי פגעתי באחרים וגרמתי להם עוול.

מאמין: אז כך אתה רואה את עצמך – כמפלצת מרושעת...

ספקן: לא, לא זה מה שאמרתי. אמרתי שאני מנסה לעשות את הדבר הנכון, אבל האינסטינקטים האנוכיים שלי מתגברים עליי לעתים קרובות.

מאמין: אבל עמוק עמוק, בלב ליבך, אתה יודע שאתה יכול להגיע ליותר מזה.

ספקן: אוקיי, בוא נגיד שאם באמת אשתדל, אני מסוגל להתנהג כפי שצריך. אבל מה זה ישנה? הרי יש שישה מיליארדי בני אדם אחרים על כדור הארץ!

מאמין: אתה לא חושב שיש כאן סטנדרט כפול? אתה טוען "אני ביסודי טוב, אבל כל דבר אחר הוא רע".

ספקן: ואם כל בני האדם הם ביסודם טובים, לאן זה נעלם במשך אלפי השנים האחרונות? אפילו מעשה רע אחד יכול לגרום המון נזק. מטורף יחיד יכול להרוס הישגים חיוביים של בעלי כוונות טובות רבים.

מאמין: מדוע לא להתסכל על חצי הכוס המלאה? למה שלא ננסח זאת כך: פעולה חיובית יחידה יכולה להיות בעלת השפעה ארוכת טווח? אם היטלר אחד יכול לרצוח מיליונים ולזרוע הרס בחייהם של מאות מיליוני אחרים, למה לא משיח שיצית את הטוב החבוי בכל אדם? ביסוד הדבר, מה שאתה אומר הוא שהרוע חזק יותר מהטוב.

ספקן: מן הסתם כך הדבר. הייתי רוצה שהדברים יהיו אחרת. הם היו צריכים להיות אחרת. אבל נדמה לי שזה המצב.

מאמין: אבל אתה עצמך אמרת שהטוב שבך חזק יותר מהדחפים האנוכיים שלך – שאילו רק האמנת, היית יכול לגרום שינוי של ממש, היית יכול להתגבר עליהם. אם אדם אחד יכול לעשות את זה, כולם יכולים לעשות את זה.

ספקן: בתיאוריה אתה צודק, אבל אתה לא רואה שזה קורה. זה לא ריאליסטי.

מאמין: תראה, לעתים קרובות מתייחסים לטוב ולרע במושגים "אור" ו"חושך". חשוב על זה כך: החושך, לא חשוב כמה הוא מדכא, הוא לא דבר או כוח. זה רק היעדר אור. לכן האור אינו צריך להילחם בחושך ולהתגבר עליו כדי להחליף אותו – במקום שם יש אור, אין חושך. בדומה לכך, הרוע אינו יריבו של הטוב. הטוב הוא מצבו היסודי של טבע האדם – אתה, אני, וכל אדם אחר מרגישים שזה העצמי האמיתי שלנו – ואילו ה"רוע" הוא בסך הכול ההאפלה והעיוות של האמת הזאת. ברגע שהעצמי האמיתי שלך יוצא לאור, החושך נמוג מעצמו.

ספקן: זו דרך יפה לתאר את זה, והייתי מסכים שרובנו מתייחסים לעצמיים שלהם כך. אבל להגיד שיבוא היום שבו כל בני האדם יעשו את הצעד הזה... כמו שאמרתי, זה פשוט לא ריאליסטי.

מאמין: אני חושב שהקושי שלך עם רעיון המשיח אינו בעיה רציונלית או בעיה של דעה קדומה אישית. נדמה שאתה מסכים שתפיסת העולם שלי הגיונית לחלוטין. ובאמת, אין לך מה להפסיד ולמעשה תצא מרוויח אם העולם יהיה הרמוני ומושלם. מדובר רק באיזשהו מחסום פנימי מסוים, איזשהו אי-אמון בסובבים אותך.

ספקן: נו טוב, אני בכל זאת גר בניו יורק...