הספקן: בסדר, אז אתה אומר שהיום, אחרי אלפי שנים של תעייה באפלה, שכלה ולבה של האנושות מהווים סוף סוף קרקע פורייה לסדר עולמי חדש, לא רק כזה המתאחד כנגד "שימוש טהור בכוח" כאשר מדובר במחירי הנפט. התיאוריה שלך נשמעת מצויין על הנייר, אך כמו שאני מבין זאת, המשיח הוא הרבה יותר מאשר תיאוריה גדולה כלשהי – אתה באמת מצפה שזה יקרה; אז לאן אנחנו הולכים מכאן? מהו הצעד הבא שצריך לקרות?

המאמין: אמור לי אתה: מה צריך לקרות?

הספקן: ובכן, קודם כל, כולם צריכים לקנות את הסיפור שלך.

המאמין: אתה קונה אותו?

הספקן: זה לא משנה אם אקנה אותו או לא – כדי שזה יקרה, כולם צריכים לקנות את הסיפור. כמו שאמרת בעצמך, המשיח יזכה בנקודות רבות במשאל-עם זריז – כל מי שלא רוצה עולם משוחרר מבורות, משנאה וממלחמות הוא מטורף. אבל כל אדם המתחיל להתנהג כאילו העולם כבר השיג את המצב המיוחל הזה הוא מטורף אף יותר. נסה להשאיר את דלת המכונית שלך פתוחה למשך חמש דקות בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. תצטרך למצוא איזו דרך לשכנע את כולם יחד.

המאמין: וזה בדיוק טיבו של המשיח. אדם שיש לו חזון ומסר שיש בהם כדי להעניק השראה לאנושות בכללותה.

הספקן: איש המכירות האידיאלי, הא? הוא נוקש על דלתך כשבתיקו מדיניות של "בוא נהיה כולנו טובים" ומחתים אותך תוך חמש דקות נטו של דיבור מהיר ומשכנע. אתה חושב שאיש המכירות הטוב ביותר בעולם מסוגל למכור את מוצריו לכל אדם עלי אדמות?

המאמין: הוא לא צריך למכור לנו שום דבר שאיננו מבינים ורוצים כבר. אם בכלל, הרי הוא דומה לילד הזועק "המלך הוא עירום!", ובכך גורם לכולם לנטוש בבת-אחת את דרכי ההתנהגות המלאכותיות והמעושות שלהם ולאמץ את האמת שבה הם משוכנעים בעצמם בלאו-הכי.

הספקן: נראה לי שבמקרה שלנו העניין הרבה יותר מורכב ממלך עירום הפוסע ברחובות. לכל אורך הדורות השמיעו "משיחים" רבים את קריאותיהם לכונן עולם טוב יותר (או שהיה להם איש יחסי ציבור טוב שעשה את המלאכה עבורם), אך האנושות לא ראתה מיד את האור.

המאמין: אתה צודק שבמקרה שלנו הדברים הרבה יותר מורכבים, אך למעשה, העניין דומה לזה שבסיפור. המסר של המשיח הוא בעיקרו, "המלך הוא עירום".

הספקן: אז מי שכתב את הסיפור בעצם התכוון למשיח?

המאמין: המלך הוא, כמובן, אלוקים. הבגדים הם התחפושות השונות שהוא לובש כשהוא רוצה להסתתר.

הספקן: אז יש לו או אין לו בגדים?

המאמין: יש לו ואין לו. בדיוק כמו בסיפור: המלך לבוש – או לכל הפחות, כולם מתנהגים כאילו היה לבוש, כל עוד אנו בוחרים לראות כך את הדברים.

הספקן: איך אלוקים מתחפש – או איך נראה שהוא מתחפש?

המאמין: יש לו כל מיני בגדים אשלייתיים: יד המקרה, גורל, הישרדות החזק או המסתגל, חוקי מרפי, הבורסה – כל אותם דברים הנותנים לנו את הרושם כאילו העולם הולך בו-זמנית לכל מקום בבת-אחת ולשום מקום. אלוקים "מתחפש" בבגדים האלה. המעורבות שלו בהיסטוריה עטופה בהם – אך המשמעות והתכלית של כל זה ניתנות לזיהוי קרוב מאוד לפני השטח.

זה נכון גם במישור האישי: החיים הם סדרה של אירועים נפרדים שלכאורה אין קשר ביניהם – עד שמסתכלים עמוק יותר. ברגע שבו אנו פוקחים את עינינו, ה"בגדים" נעלמים כלא היו...

הספקן: אז לכולנו יהיה חזון נבואי כביר של אלוקים בלי בגדיו וזה יהפוך אותנו מיידית לחברים בתנועת הצופים?

המאמין: לראות את אלוקים כמות שהוא, פירושו דברים רבים במישורים רבים. ההשלכה הבסיסית ביותר היא שמטרת חיינו האמיתית תיעשה ברורה ממש כמו העובדה שאנו קיימים. אפילו החיה הטיפשה ביותר לא תקפוץ לתוך האש. כשהאדם יראה בגלוי את תכלית קיומו, לא עוד תהיה לו נטייה לפעול נגד תכלית זו, בדיוק כפי שאין לו נטייה להרוס את עצמו.

הספקן: ובכן, עד שהנער הזה יגיע אני מתכוון להמשיך לנעול את המכונית שלי.