וַהֲגַם שֶׁגַּם הַגִּלּוּי דְּחָפֵץ חֶסֶד שֶׁהָיָה תְּחִלָּה,
שֹׁרֶשׁ הַמְשָׁכָתוֹ הוּא מֵהַתַּעֲנוּג עַצְמִי בַּעֲבוֹדָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל
[וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁזֶּהוּ הַסִּבָּה לָזֶה שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִהְיוֹת חָפֵץ חֶסֶד],
מִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּפֹעַל, נִתּוֹסֵף עִלּוּי נַעֲלֶה יוֹתֵר,
וְכַמּוּבָן מִזֶּה
שֶׁבִּכְדֵי שֶׁתֻּשְׁלַם הַכַּוָּנָה דְּנִתְאַוָּה הקב"ה לִהְיוֹת לוֹ יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים
הֻצְרַךְ לִהְיוֹת בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת בְּפֹעַל, עַד לָעוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן,
וְאַחַר כָּךְ הֻצְרַךְ לִהְיוֹת מַתַּן תּוֹרָה
שֶׁאָז דַּוְקָא נַעֲשָׂה הַתֹּקֶף דְּקִיּוּם הָעוֹלָם
כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל עַל הַפָּסוּק אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה,
וְאַחַר כָּךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת עֲבוֹדַת הָאָדָם (שֶׁלְּאַחֲרֵי מַתַּן תּוֹרָה) בְּפֹעַל,
לִמּוּד הַתּוֹרָה, וּבְאוֹפֶן דְּגָדוֹל לִמּוּד שֶׁמֵּבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת בְּפֹעַל –
אַף שֶׁכָּל זֶה הָיָה בִּידִיעָתוֹ וּבְמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ גַּם מִקּוֹדֶם
(וּמַחֲשָׁבָה זוֹ הִיא הַסִּבָּה לָזֶה שֶׁנִּתְעוֹרֵר לִהְיוֹת חָפֵץ חֶסֶד) –
כִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהָיְתָה מִקּוֹדֶם הִיא מַחֲשָׁבָה עַצְמִית שֶׁבְּעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁלְּמַעְלָה מִגִּלּוּי,
וְזֶה שֶׁמִּצַּד מַחֲשָׁבָה זוֹ נַעֲשָׂה הַהִתְעוֹרְרוּת דְּחָפֵץ חֶסֶד הוּא רַק בְּאוֹפֶן דְּהַבְדָּלָה
[הַיְנוּ, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נִשְׁאֲרָה בְּעַצְמוּתָהּ וְלֹא נִמְשְׁכָה בְּהָעִנְיָן דְּחָפֵץ חֶסֶד,
וְהָעִנְיָן דְּחָפֵץ חֶסֶד שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי זֶה הוּא רַק הַחֵפֶץ וְהַתַּעֲנוּג בַּחֶסֶד, גִּלּוּיִים],
וְעַל יְדֵי עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּפֹעַל, נַעֲשֶׂה גִּלּוּי הָעַצְמוּת,
דִּירָה לוֹ יִתְבָּרֵךְ, לוֹ לְעַצְמוּתוֹ.