אָמְנָם מִזֶּה שֶׁהַמִּדְרָשׁ מֵבִיא מָשָׁל עַל זֶה מִמֶּלֶךְ וְדֻכָּסִין,
אַף שֶׁבְּהַמָּשָׁל, הַדֻּכָּסִין הֵם בַּעֲלֵי בְּחִירָה,
שֶׁלָּכֵן מִסְתַּבֵּר לוֹמַר שֶׁהַבְּחִירָה בְּהַדֻּכָּסִין (אֲנָא נָסֵיב דֻּכָּסִין) יְכוֹלָה לִגְרֹם שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ יוֹתֵר לְאֵלּוּ שֶׁבָּחֲרוּ בָּהֶם
[וּדְלֹא כִּבְהַנִּמְשָׁל,
שֶׁהָעֲבוֹדָה לְהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֵינָהּ מוֹעֶלֶת כְּלָל,
מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי בְּחִירָה],
מוּבָן, שֶׁזֶּה שֶׁהַפִּקֵּחַ אָמַר 'אֲנָא נָסֵיב מַלְכָּא' הוּא
מִפְּנֵי שֶׁעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ הִיא חֲשׁוּבָה אֶצְלוֹ יוֹתֵר מֵהַתּוֹעֶלֶת (הַהַשְׁפָּעָה) שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַל יְדֵי הַשָּׂרִים.
וּמִזֶּה מוּבָן גַּם בְּהַנִּמְשָׁל,
דְּעִיקַּר הַטַּעַם עַל זֶה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְכוּ' וְיִשְׂרָאֵל אֵינָם עוֹבְדִין אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוּא
(לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם טוֹעִים שֶׁהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֵם בַּעֲלֵי בְּחִירָה
וְיִשְׂרָאֵל יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת שֶׁהֵם רַק כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב,
אֶלָּא) מִפְּנֵי שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם, הָעִקָּר אֶצְלָם הוּא שֶׁיְּקַבְּלוּ הַהַשְׁפָּעָה,
וְאֵצֶל יִשְׂרָאֵל הָעִקָּר הוּא לַעֲבֹד אֶת הַמֶּלֶךְ.
וְהָעִנְיָן הוּא,
דְּעִיקַּר הַטַּעַם עַל זֶה שֶׁעָבְדוּ לְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא
(כַּמְּבֹאָר בְּהַדְּרוּשִׁים),
כִּי בִּכְדֵי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָה מֵהַקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּבִטּוּל,
וְלִהְיוֹת שֶׁלֹּא רָצוּ לְבַטֵּל אֶת עַצְמָם,
לָכֵן עָבְדוּ לְהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת,
שֶׁבִּכְדֵי לְקַבֵּל הַהַשְׁפָּעָה מֵהֶם אֵין צָרִיךְ לְבִטּוּל,
וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר דְּרוּחַ מְסָאֲבָא אִזְדַּמַּן תָּדִיר בְּמַגָּנָא וּבְרֵיקָנַיָּא,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם",
דְּהַהַשְׁפָּעָה מִלְּעֻמַּת זֶה (מִצְרַיִם) הִיא חִנָּם.
וְעוֹד טַעַם עַל זֶה שֶׁרָצוּ לְקַבֵּל הַשְׁפָּעָתָם מֵהַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת,
כִּי גַּם הַהַשְׁפָּעָה עַצְמָהּ (הַנִּמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת) הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר.
דְּמִכֵּיוָן שֶׁיְּנִיקַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הוּא מֵהַמַּקִּיף שֶׁלְּמַעְלָה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת,
שֶׁהַהַשְׁפָּעָה מִשָּׁם הִיא שֶׁלֹּא עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן,
הֲרֵי הַהַשְׁפָּעָה הִיא בְּרִבּוּי גָּדוֹל.
וּמִזֶּה מוּבָן גֹּדֶל הַשֶּׁבַח וְהַפִּקְחוּת דְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם עוֹבְדִין אֶלָּא לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
דַּהֲגַם שֶׁבִּכְדֵי לְקַבֵּל מֵהַקְּדֻשָּׁה צָרִיךְ לַעֲבוֹדָה וִיגִיעָה,
וְגַם אָז הַהַשְׁפָּעָה הִיא (מִלְּכַתְּחִלָּה) בִּמְדִידָה וְהַגְבָּלָה
לְפִי מִדַּת הָעֲבוֹדָה,
מִכָּל מָקוֹם, הֵם מְוַתְּרִים עַל רִבּוּי הַשֶּׁפַע (בְּגַשְׁמִיּוּת)
[אַף שֶׁגַּם יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לְקַבֵּל (לְפִי שָׁעָה) שֶׁפַע מִלְּעֻמַּת זֶה,
וְלֹא עוֹד אֶלָּא
שֶׁהֵם נוֹטְלִים חֵלֶק בָּרֹאשׁ,
מִכָּל מָקוֹם הֵם מְוַתְּרִים עַל זֶה]
וְחָבִיב לָהֶם יוֹתֵר הַהַשְׁפָּעָה הַמְצֻמְצֶמֶת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה.