וּמַמְשִׁיךְ בַּכָּתוּב "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא",
שֶׁזּוֹהִי הָעֵצָה הַיְּעוּצָה כְּדֵי לִפְעֹל בְּנַפְשׁוֹ הָרֶגֶשׁ שֶׁל הֶעְדֵּר שְׂבִיעוּת הָרָצוֹן.
וְהָעִנְיָן בָּזֶה
שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ יָמִים קְצוּבִים,
"יָמִים יֻצָּרוּ" גוֹ',
לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר,
וּבְכָל יוֹם, בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע צָרִיךְ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ לְמַלֵּא שְׁלִיחוּתוֹ בְּעָלְמָא דֵין,
הֲרֵי הוּא טָרוּד בָּזֶה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי כְּלָל לַחְשֹׁב אוֹדוֹת עִנְיָנִים שֶׁל מַדְרֵגוֹת.
וְעַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי:
אֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ מוֹלִיכִין אוֹתִי,
וּמֵהַבֵּאוּרִים בָּזֶה,
שֶׁמִּצַּד גֹּדֶל טִרְדָּתוֹ בְּמִלּוּי שְׁלִיחוּתוֹ
לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לָשִׂים לֵב (צוּהֶערְן זִיךְ) לַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלּוֹ.
וְהַיְינוּ, שֶׁהוּא טָרוּד וְשָׁקוּעַ כָּל כָּךְ (עֶר אִיז אַזוֹי פִיל פַארְיָאגְט, פַארְאֵיינְגְט אוּן פַארְטְרוּנְקֶען) בְּמִלּוּי שְׁלִיחוּתוֹ
בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע,
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נַּעֲשֶׂה עִם שִׂכְלוֹ וּמִדּוֹתָיו,
וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּנוֹגֵעַ לַמַּדְרֵגוֹת הַנֶּעֱלָמוֹת שֶׁבַּנֶּפֶשׁ.
וּמִזֶּה מוּבָן בְּמִכָּל שֶׁכֵּן וְקַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ רֶגֶשׁ שֶׁל שְׂבִיעוּת רָצוֹן,
כִּי, בְּיָדְעוֹ שֶׁבְּכָל רֶגַע וָרֶגַע צָרִיךְ לְמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ,
וְאִם עוֹבֵר רֶגַע שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ,
הֲרֵי זֶה לֹא רַק שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִתְעַלּוֹת וּלְשַׂגְשֵׂג בַּעֲבוֹדָתוֹ (עֶר הָאט גֶעקֶענְט שְׁטַיְיגְן) וְלֹא עָשָׂה כֵן,
אֶלָּא עוֹד זֹאת, שֶׁבְּרֶגַע זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָתוֹ,
מוֹרֵד הוּא בְּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּכָךְ שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ,
הֲרֵי, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ הָרֶגֶשׁ שֶׁל שְׂבִיעוּת רָצוֹן,
בְּאַרְצֶךָ,
אֶלָּא אַדְּרַבָּה, ווֶען מֶען פְרֶעגְט אִים וָואס אִיז בַּא דִיר מִיטְן בְּאַרְצֶךָ,
זוֹעֵק הוּא (שְׁרַיְיט עֶר אוֹיס) בְּמַר נַפְשׁוֹ: מַה לִּי רָצוֹן, מַה לִּי תַּעֲנוּג, מַה לִּי אַהֲבָה, מַה לִּי יִרְאָה (וָואס מִיר רָצוֹן, וָואס מִיר תַּעֲנוּג, וָואס מִיר אַהֲבָה, וָואס מִיר יִרְאָה),
כֵּיצַד יָכוֹל לַחְשֹׁב עַל עִנְיָנִים שֶׁל מַדְרֵגוֹת
בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד בְּמַצָּב שֶׁל מְרִידָה בַּמַּלְכוּת חַס וְשָׁלוֹם
מִצַּד הַחִסָּרוֹן בְּמִלּוּי הַשְּׁלִיחוּת בְּרֶגַע זֶה.
וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַיֵּם הַצִּוּוּי "לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ",
שֶׁעוֹשֶׂה כָּל אֲשֶׁר בִּיכָלְתּוֹ שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה אֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קִיּוּם,
וּמִתּוֹךְ הֶעְדֵּר שְׂבִיעוּת רָצוֹן כוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל,
אֲזַי מוֹסִיפִים וּמַבְטִיחִים לוֹ מִלְמַעְלָה
שֶׁלֹּא תִהְיֶה (בִּלְשׁוֹן הַבְטָחָה) מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ.