"לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא".
הִנֵּה מִקְרָא זֶה הוּא בְּהֶמְשֵׁךְ לְמַה שֶּׁנֶאֱמַר לִפְנֵי זֶה "וַעֲבַדְתֶּם אֵת הֲוָיָ׳ אֱלֹקֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ",
וּמַמְשִׁיךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה לֹא תִהְיֶה גַּם כֵּן מְשַׁכֵּלָה וְגוֹ'.
וְהִזְכִּיר כָּאן הַבְטָחָה עַל ג' הָעִנְיָנִים דְּבָנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי,
שֶׁתִּהְיֶה בָּהֶם הַבְּרָכָה בְּרִבּוּי וּבְהַפְלָגָה בְּיוֹתֵר.
"וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ" הוּא עִנְיַן מְזוֹנֵי,
וּמַדְגִּישׁ בַּכָּתוּב "וּבֵרַךְ" גוֹ',
הַיְינוּ, שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיִּהְיֶה הַמְּזוֹנֵי כְּפִי הַמִּצְטָרֵךְ,
אֶלָּא עוֹד זֹאת שֶׁתִּהְיֶה בָּזֶה תּוֹסֶפֶת בְּרָכָה, מְזוֹנָא רְוִיחָא.
וּמַמְשִׁיךְ בְּנוֹגֵעַ לְחַיֵּי: "וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ",
וִיתֵרָה מִזֶּה, "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא",
שֶׁהוּא עִנְיַן אֲרִיכוּת יָמִים.
וְכֵן בְּנוֹגֵעַ לְבָנֵי אוֹמֵר: "לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה",
שֶׁזּוֹהִי הַבְּרָכָה דְּלֵידַת בָּנִים (הַשְּׁלִילָה דַּעֲקָרָה)
וְהַקִּיּוּם שֶׁלָּהֶם (הַשְּׁלִילָה דִּמְשַׁכֵּלָה),
וּבְאֹפֶן שֶׁיִּתְקַיְּמוּ לְאֹרֶךְ יָמִים גַּם לְעֵת זִקְנָתוֹ
[כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁגַּם לְעֵת זִקְנָתוֹ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב שֶׁנֶּחְסַר לוֹ א' מִבָּנָיו,
אָמַר "וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי"].
וּבָזֶה אוֹמֵר "לֹא תִהְיֶה" גוֹ',
שֶׁיֵּשׁ לְפָרְשׁוֹ בְּב' אוֹפַנִּים,
בִּלְשׁוֹן צִוּוּי וּבִלְשׁוֹן הַבְטָחָה
(כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ דֻּגְמָתוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת),
הַיְינוּ, צִוּוּי שֶׁלֹּא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה
(עֶס טָאר נִיט זַיְין קֵיין מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה)
וְהַבְטָחָה שֶׁלֹּא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה (עֶס ווֶעט נִיט זַיְין קֵיין מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה),
הַיְינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה הַתָּלוּי בּוֹ שֶׁלֹּא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה,
אֲזַי גַּם מַבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה.