סוחר עצים בא פעם לניו-יורק לראות את הרבי מליובאוויטש השישי, הרב יוסף יצחק שניאורסון (1880–1950) כדי לבקש את עצתו ואת ברכתו. אחרי שהקשיב לדאגותיו של איש העסקים ונתן לו את עצתו, שאל אותו הרב:
"איך הילדים שלך?"
"מצוין", השיב האב הגאה. "הם מקבלים ציונים גבוהים בבית הספר – ממש גאונים! אין ספק שהם יתקבלו לאוניברסיטאות הטובות ביותר במדינה..."
"ומה ביחס לחינוך היהודי שלהם? מדוע שלא תשלח אותם לישיבה, כדי שיהפכו ליהודים שומרי מצוות ועתירי ידע גם יחד?"
"רבי... זה עולם אחר כאן, באמריקה. השכונה שבה אני חי... החברים שלהם... זה פשוט לא יהיה מתאים..."
"התורה נצחית בכל הזמנים ובכל המקומות", התעקש הרבי. "אמריקה אינה שונה בעניין זה. אתה יכול וצריך לתת לילדיך חינוך יהודי!"
אבל איש העסקים לא הסכים לכך. הרבי התווכח, טען, התחנן וביקש, אך המבקר נשאר בסירובו.
"אני לא מבין", אמר לבסוף הרבי. "לא אני ולא אבי עסקנו מעולם בעסקים. אך אתה הגעת לכאן מקליפורניה לבקש את עצתי על ההחלטות העסקיות החשובות לך ביותר. ומצד שני, ביחס לחינוך ילדיך – שהוא התחום שלו הקדשנו אני ואבותיי את כל חיינו – אתה לא מוכן לקבל את עצתי!"
כתוב תגובה