שאלה:

מה עומד מאחורי המנהג של אכילת מוצרי חלב בשבועות? האם קיים קשר בין מתן התורה בהר סיני לבין אכילת מוצרי חלב? (אני לא מתלוננת, אני מאוד אוהבת עוגות גבינה – אני פשוט מחפשת תירוץ רוחני עמוק כדי לאכול עוד פרוסת עוגה...)

תשובה:

החלב הוא למעשה דם מזוכך. בתהליך מורכב ומופלא, בלוטות החלב הופכות את הדם לחלב לבן טהור.

יש בכך משהו על טבעי. לקחת נוזל כל כך לא טעים כמו דם ולהפוך אותו למזון מזין שניתן לשתותו, יש בכך משום נס של ממש.

את הנס הזה אנו יכולים לחקות בתוך חיינו האישיים. הדם מייצג תשוקה חייתית גולמית ואינסטינקטים בלתי מרוסנים. החלב הוא סמל לאופי טהור ומזוכך. הפיכת הדם לחלב – זיכוך הדחפים והאינסטינקטים הנמוכים שלנו – זוהי מטרתנו ותכליתנו בחיים.

התורה הציגה שביל חדש וקיצוני להשגת מטרה זו – את מצוות הא-ל. דרך עשיית מעשים טובים ומעשי קדושה פשוטים אנו יכולים לרסן ולאלף את דחפינו החייתיים ולהתחבר עם היסוד האלוקי-שמימי. עם כל מעשה ופעולה המבוססים על מצוות התורה, אנו מתרוממים שלב אחד גבוה יותר והופכים בהדרגה קיום גס ומשולח רסן לבית ומשכן לאלוקים. אנו מסוגלים להפוך את דמנו לחלב.

גם אני אוהב עוגת גבינה. אך השנה, כשנאכל אותה, הבה נזכור את המסר שמאחוריה, והוא שהתורה ניתנה לנו על מנת שנהפוך את התיאבון האנוכי שלנו לתיאבון לתת לאחרים ולעזור להם; על מנת שנהפוך את דמנו, שמשרת אותנו בלבד, לחלב, שהוא הדבר האחד שהגוף מייצר רק כדי להעניקו לאדם אחר.