למה דווקא הר?

מדוע, אחרי 2500 שנים של גן-עדן ושטפונות, מגדלי בבל וגלות במצרים, נהרות של דם וים שנבקע, כאשר ה' סוף סוף החליט להתגלות לאנושות – מדוע הוא אסף את העם סביב הר?

ה' אסף אותנו למרגלות הר סיני כדי ללמד, להעניק חכמה ודעת, להדריך. המיקום שבחר בהחלט אינו מקרי; ודאי יש גם בו מסר משל עצמו.

ההר טומן בחובו מסרים רבים לאדם.

ארבע מלכויות מרכיבות את העולם שלנו: דומם, צומח, חי, מדבר. חכמינו התייחסו להרים המתנשאים לגובה כאל "דומם שבצומח". כלומר, אדמה (דומם) הצומחת לגובה (צומח).

עם זאת אנו יודעים שהרים מסוגלים להתכווץ. הרים שהרוח הכתה בהם, לדוגמא, או הרים שנשטפו בשטפונות, או נבקעו על ידי נהרות. ישנם ארגונים שמטרתם להגן על הרים מסוימים, כדי למנוע מפולות סלעים וכדומה. אליהו הנביא דיבר על "רוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים" (מלכים א', י"ט, י"א).

מדוע תוקפת הרוח הרים בעוד שהיא מתעלמת מאדמה שטוחה? הסיבה היא ההר עצמו. הוא פשוט מתעקש לעמוד באמצע הדרך. הרוח מכה בו בחוזקה וחייבת להידחף סביב ההר או מעליו. כשהיא עושה זאת היא סוחפת יחד עימה חתיכות קטנות מן ההר.

הרים קטנים נסחפים עם הרוח, עד שהיא מגיעה אל הר יציב יותר. או אז, ההרים הקטנים הופכים להיות חלק מההר הגדול. בעוד שהרים מסוימים מתכווצים, אחרים גדלים. כשהר אחד מפסיד, השני מרוויח.

"כל מה שהקב"ה ברא בעולמו", אמרו חכמינו זכרונם לברכה, "הוא ברא גם באדם".

ההר שלנו מסמל את הרגשתנו לגבי עצמנו, מעמדנו, חשיבותנו. אנו יכולים לבחור בהר שלילי של שחצנות וגאווה, או בהר חיובי של קדושה המשמש להתקדמות חיובית.

אנחנו יכולים להרים את עצמנו כמו הר של יהירות – גוש אדמה המהווה עלבון לצניעות, לחברה, לבורא.

אולם אותה יהירות היא זו שמזמינה את כוחות הנגד, שימתנו אותה ויעצבו אותה מחדש. כאשר אדם מכיר בכך, שהוא הרים את ראשו גבוה מדאי, הוא מתמלא ברוח של צניעות והחלטה להשתפר. הרגשה זו היא כמו הרוח, שמנמיכה את הקודקודים המתנשאים שצימחנו לעצמנו. היות ושינוי כזה הוא חיובי, ההר אינו מתכווץ, אלא נהיה קטן יותר ובהדרגה הולך ופוחת. הצמצום של תכונה שלילית היא תמיד צעד קדימה ולמעלה.

מהצד שני של הגבעה, הגובה שלנו יכול לאפשר לנו להגיע לגבהים גדולים יותר. אנחנו יכולים לנצל את החשיבות שלנו, את העמדה המוערכת שלנו, את כוחנו או המוניטין שלנו כדי ליצור שינויים למען אנשים אחרים. הר ההשפעה שלנו יכול להיות מנוצל כדי להדריך את אחרים בכיוונים חיוביים.

ההר שלנו יכול להיות מספיק מרשים כדי לחדור לליבותיהם של אותם אנשים, שאם היו מקבלים את אותו מסר מאיזה תל קטן, היו מתעלמים ממנו. או-אז, הרום והחשיבות שלנו הופכים אז להיות הר קדוש, מקום שבו ה' יכול להתגלות אלינו.