1. לָמָה חיכינו?

אמר רב יהודה בר שלום:

ראויים היו ישראל לקבל את התורה מיד כשיצאו ממצרים, אלא שעדיין לא התאוששו מן השעבוד הקשה במצרים בחומר ובלבנים. אמר הקדוש-ברוך-הוא: יתאוששו בניי, ולאחר-מכן אתן להם את תורתי.

משל למה הדבר דומה?

לבן מלך שחלה והבריא, אמר המחנך שלו: ילך הילד לבית הספר. השיב לו המלך: עדיין לא הבריא בני, ואתה אומר ילך אל בית הספר? אלא יתעדן במאכל ובמשתה שניים או שלושה חדשים, יבריא, ורק לאחר-מכן ילך אל בית הספר.

כך אמר הקב"ה: יתענגו בני ישראל באכילת המן, השליו, ושתיית מי הבאר, ורק לאחר-מכן אתן להם את התורה.1

2. בזכות מה קיים העולם?

שאל ריש לקיש: בבריאת העולם נאמר "ויהי ערב ויהי בוקר, יום השישי". אות ה' זו מיותרת היא, למה נכתבה?

אלא, השם עשה תנאי עם היקום שברא בששת ימי בראשית: אם בבוא העת עם ישראל יקבלו על עצמם את התורה – העולם אכן יתקיים; ואם לאו – "אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו!"

לכך נאמר "השישי", לרמז על חמש (גימטרייה ה') חומשי התורה, ועל יום השישי בסיון, היום שבו תינתן התורה.2

3. מלאכים וכתרים

רבי סימאי דרש ואמר: בשעה שהקדימו ישראל "נעשה לנשמע", באו ששים ריבוא (600,000) של מלאכי השרת לכל אחד מישראל וקשרו לו שני כתרים: אחד כנגד "נעשה" ואחד כנגד "נשמע".

אחר כך, כשחטאו בני ישראל בחטא העגל, ירדו מאה ועשרים ריבוא מלאכי חבלה והורידו את הכתרים מראשיהם.3

4. כל העולם - דממה

אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן:

כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה שרר שקט גמור בעולם. צפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה, המלאכים המכונים בשם "אופנים" לא עפו, והמלאכים המכונים בשם "שרפים" לא אמרו "קדוש", גלי הים לא נעו, הבריות לא דיברו, אלא העולם כולו עמד בשקט גמור ושמע את קולו של ה' יוצא: "אנוכי ה' אלוקיך"...4