המילים "שלח את עמי" שבות ומהדהדות בסיפור התנ"כי של יציאת מצרים, כאשר מושה דורש מפרעה הסרבן שיעניק לעם היהודי את חירותו וישלח את בניו לחופשי.

למעשה, המילים המדויקות שבהן משתמש משה כשהוא פונה בשם אלוקים אל המלך העקשן הן שלח את עמי ויעבדוני.

מעניין לראות כיצד ביטויים ומשפטים מסוימים נעשים פופולריים וכולם זוכרים אותם, בעוד שביטויים אחרים פשוט לא נקלטים. "שלח את עמי", או באנגלית Let my people go, הפך לשיר המרכזי בסיפור יציאת מצרים, ולא רק בקהילה היהודית. זהו שיר ששימש כסיסמא למטרות פוליטיות שונות ומגוונות. למרבה הצער, המילה האחרונה, ויעבדוני, אבדה איפשהו בהמולה הכללית. איכשהו היא מעולם לא הצליחה להגיע לראש מצעד הפזמונים. הדרמה של יציאת מצרים מגרה את הדמיון, אך העובדה שמטרת העזיבה את מצרים הייתה ללכת לסיני, לקבל את תורתו של אלוקים ולהגשים את השליחות של העם היהודי – עובדה זו מקבלת פחות תשומת לב. הקריאה לחירות מלהיבה את הרוח האנושית; אולם לא נראה שאתגר עבודת הבורא והמחויבות מצליח להלהיב אנשים באותה מידה.

בתחילת שנות ה-70, כשיהודים בכל רחבי העולם יצאו להפגנות למען אחיהם הנדכאים בברית המועצות ודרשו מממשלת רוסיה לאפשר ליהודים את החופש לעזוב את המדינה אם רצונם בכך, הייתה הסיסמה "שלח את עמי!". למרבה הצער הם השמיטו את ה"ויעבדוני". דאגנו כל כך לחירויות הפוליטיות ששכחנו את אחת המטרות העיקריות של הקיום החופשי, כלומר ליהנות מחופש דתי ולחיות חיים מלאי משמעות יהודית.

ואכן ברוב המקרים, השגת אשרות יציאה לא הצליחו לסייע לאחינו העולים מרוסיה לשוב למורשת ישראל. שבעים שנה של אתיאיזם מאחורי מסך הברזל גבו מהעם היהודי מחיר כבד. אנו שמחים מאוד שהם יכולים לחיות בישראל (או בגרמניה), אך העובדה שרבים מביניהם נשארים מחוץ לקהילה היהודית נותרת בעינה.

כאן בדרום אפריקה אני מוצא עדויות רבות לבעיה זו. כבר למעלה מעשר שנים שאנו נהנים משלטון דמוקרטי. שלושה מסעי בחירות התקיימו כאן, עם מתן זכות הצבעה לכולם. עם זאת, למרות שרמת הבטחון שרוחשים האזרחים לעתיד המדינה גבוהה משהייתה אי פעם, מיליוני אנשים החיים כאן עדיין סובלים מאותם קשיים שמהם סבלו תחת ממשלת האפרטהייד – מבורות, מעוני ומבריאות לקויה. חתן פרס הנובל דזמונד טוטו הוקיע לאחרונה את מנהיגיה השחורים של המדינה על כך שהם מאפשרים היווצרות מצב שבו מספר קטן של שחורים מקושרים היטב התעשרו, בעוד המוני אחרים נשארו עניים מרודים. מחלת האיידס עדיין מהווה האויב מספר אחד של הציבור, ואפילו קרובי משפחה של כמה מן הדמויות הפוליטיות המפורסמות ביותר במדינה נפלו קורבן למחלה הקטלנית הזאת.

ברור כשמש שחירות פוליטית ללא מטרה רוחנית תביא איתה אכזבה ומפח נפש. היציאה ממצרים ללא החזון של מדבר סיני, כמוה כהתלבשות בבגדים יפים בלי ללכת לאף אירוע. לא מספיק לשלח את עמנו. עלינו לקחת אותם לאנשהו. ויעבדוני פירושו שאנו צריכים להשתמש בחירותנו הפוליטית כדי לחוות את החירות, את הגשמת האמונה ואת החיים למען תכלית רוחנית המוקדשים לשירותו של אלוקים.