שאלה:

דווקא אהבתי את הרעיון של שבת – יום אחד בשבוע של מנוחה. אך מדוע עליי להתחיל את יום המנוחה שלי בטקס תפילה? האם אין דרכים טובות יותר להתחיל את סוף השבוע שלי?

תשובה:

לכל אחד מאיתנו יש דרך משלו לבלות את סוף השבוע. יש העוסקים בספורט, אחרים צופים בטלוויזיה, מציירים, כותבים או סתם רובצים בחוסר מעש. אך לעתים קרובות אנו מגלים שלמרות שלכאורה אנו נרגעים, במקום כלשהו בתודעתנו יש הרגשה מעיקה שעדיין ישנם הררי עבודה הממתינים לנו. אמנם עזבנו את העבודה מאחורינו, אך העבודה לא עזבה אותנו, ובעוד אנו נהנים מסוף השבוע, אנו כבר חוששים מבוקר יום ראשון הממשמש ובא.

צריך להיות מעבר. לא די בהפסקת העבודה, אלא עלינו להשאיר את העבודה מאחורינו. איננו יכולים פשוט להתמוטט אל תוך סוף השבוע, אלא עלינו להוביל את עצמנו לתוכו במאור פנים ובברכת ברוך הבא. רק על ידי יציאה מודעת משבוע העבודה וכניסה מודעת ליום המנוחה שלנו נוכל להירגע ולהתרענן באמת. רק אז נהיה מוכנים להתמודד עם השבוע המתקרב מתוך תחושה מחודשת של תכלית ומטרה.

זהו סודו של טקס קבלת השבת: לקחת רגע שבו נוכל לנשוף החוצה את השבוע שחלף ולנשום פנימה את השבת.